לזכור להיזכר לראש השנה | רחל ויינשטיין

בראש השנה זוכרים. ונזכרים.

מעלים זכרונות -

המבקשים מהקב"ה שיזכור אותנו.

לטובה…

אבל העמידה מול ה' -

ההיזכרות הזו,

במשפט…

מזכירה לנו שאולי הוא לא יזכור אותנו דווקא לטובה.

ולפעמים אנו חיים בתחושה שעדיף שלא יראה אותנו.

כי כשהוא יראה - מה הוא יראה?

יש כל מיני דברים…

השפת אמת מסביר שכאשר בני ישראל מבקשין להיזכר בראש השנה, הם יודעים שהזכירה היא למשפט.

יום הדין, בכל זאת…

"ומכל מקום

יש לכל איש ישראל להבין

ולהשכיל

כי גדלה מעלת הזכירה לפני הבורא יתברך

שהוא אב הרחמים

וכדאי להיות נשפט רק שיעלה זכרונינו לפניו ברוך הוא."

הבקשה מהקב"ה שיזכור אותנו מעידה.

מעידה על הבנה גדולה -

ששווה לנו.

שגם אם המפגש שלנו עם בקב"ה הוא מפגש של משפט,

עצם הזכירה - היא גדולה כל כך.

הקירבה אותנו אנו מבקשים היא עצם הדבר.

הקירבה הזו -

היא חשיפה.

יש בה יראה.

ה' רואה הכל…

לא רק את הדברים הטובים שבנו…

כמו שהתשובה -

שיש בה צד של יראה.

של חשיפה.

השפת אמת מסביר שההבנה היא דבר גדול.

וההבנה הזו עצמה יש בה יכולת להפך את הדין.

"ועל ידי זה עצמו הופך הקב"ה מכסא דין,

ויושב על כסא רחמים.

שעל ידי זה בני ישראל ממתיקין הדינים

ועושין ממידת הדין רחמים.

שהרי מבררין שהזכירה לפניו יתברך למשפט הוא טובה גדולה.

ומתנה מהשם יתברך.

להיות נזכר לפניו ביום הזכרון כנ"ל".

עצם העמידה בדין,

עם כל היראה,

היא מתנה גדולה.

העמידה מול ה'.

איזו זכות.

והיא מתוקה.

וממתקת את הדינים.

כשמבינים.

שנזכה!

לעמוד מול ה'.

להבין.

לזכור ולהיזכר.

להיזכר לפניו לטובה.

ושתהיה שנה טובה ומתוקה!

שנת ברכה,

והצלחה,

בכל התחומים.

שימלאו משאלות ליבנו לטובה.

שנה טובה!

כתיבה וחתימה טובה!

#רחלויינשטין #אשירה #ראשהשנה