כל השביעין חביבין.
אפילו המכה השביעית –
היא מכת ברד.
שבה חותמת הפרשה.
אז מה מיוחד במכת ברד?
קודם כל היא השביעית.
התיאור של מכת ברד ייחודית בכמה מובנים.
האזהרה על מכת ברד היא הארוכה ביותר, הדרמטית ביותר.
"כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי"
גם המכה עצמה – דרמטית.
ברד, ובתוכו אש.
קולות.
ולאחר מכת בכורות –
פרעה חוזר בתשובה!
לכאורה.
"חטאתי הפעם.
ה' צדיק ואני ועמי הרשעים."
מכת ברד מפגישה אותנו עם נס.
כל המכות הו ניסיים, אך ברד –
מפגש בין אש ומים,
נראה ניסי במיוחד.
והקולות.
העם המצרי שומע את הקולות,
פרעה שומע את הקולות
"למען תדע כי לה' כל הארץ".
כי איך אפשר לא לדעת.
באותו רגע.
באותו רגע פרעה חוזר בתשובה שלימה.
איך אפשר שלא?
במחזה הרב ממדי של הברד.
שמזכיר מעט את מעמד הר סיני.
ופרעה מודה ברשעותו,
ובצדקת עם ישראל.
הוא מאמין, וחוזר בתשובה.
אך כל כך מהר הוא שוכח...
השבוע הולכת איתי שאלת השאלות - מתי פרעה מאבד את הבחירה שלו.
עד מתי הוא מחזק את ליבו,
ובאיזה שלב הקב"ה מחזק את ליבו.
וכנראה שהמעבר הזה קורה באופן מסוים במכת ברד.
זוהי נקודת האל חזור.
אבל כל כך קשה לקבל שיש נקודת אל חזור.
יכול לשוב עד יום המיתה,
לא?!?!
כך אני רוצה להאמין.
וכך אני מאמינה.
אז איך יתכן שפרעה מגיע למקום שבו הקב"ה שולל ממנו את הבחירה?
יש לכך תשובות רבות.
אתייחס לכיוון אחד.
הרב אלחנן סמט מעיר שממכת שחין והלאה כתוב ויחזק ה' את ליבו,
כלומר שבפשטות נשללה בחירותו של פרעה במכת שחין.
ודווקא במכת ברד לא כתוב כך.
חוזרת הלשון ויחזק את ליבו.
כי במכת ברד פרעה עלה על מסלול התשובה!
ה' צדיק,
ואני ועמי הרשעים.
זה ממש ווידוי.
ונראה שהקב"ה זורם איתו.
מאפשר את זה.
אך מיד לאחר שקיבל את מבוקשו,
לאחר שפסק הברד,
"ויסף לחטא ויכבד את ליבו".
פרעה ראה את האור,
יצא מן הכבדות.
הבין שה' הביא עליו מכה זו.
ראה את הדרך לתשובה,
עלה לרגע על הדרך,
ובחר שלא ללכת בה.
ואולי בשלב זה התשובה הפכה למשחק –
לכלי.
פרעה אול החליט לדבר בדברי תשובה על מנת לקבל את מבוקשו.
וחזר בו ברגע שנענה.
ואולי - למרות שפרעה משחק משחק,
הקב"ה נותן לזה צ'אנס.
אבל פרעה לא לוקח.
חוזר לחטוא,
ולחזק את ליבו.
להתעקש.
להתנגד.
לפעמים אנחנו חווים כבדות,
קושי לחזור.
נכנסים למעגל שקשה לצאת ממנו.
לפעמים אנחנו מביטים בסובבים אותנו –
ורואים שהם במעגל סגור –
ומתקשים לצאת.
זקוקים כל כך שנאמין בהם.
שנאמין שאפשר לצאת,
אנחנו, והם.
לומר טעיתי.
נפלתי.
לחזור בתשובה.
תמיד דלתות התשובה פתוחות –
לי,
לך,
לכולם.
זה כל כך קשה.
ולא פשוט.
וגם כשלרגע נפתחת הדלת,
בוחרים להיכנס בה,
לא פשוט להמשיך.
זו דרך חדשה.
צריך מפה.
לימוד.
אך השלב הראשון הוא האמונה.
להאמין שזה אפשרי.
תמיד.
בכל שלב.
להאמין.
שנזכה לשוב בתשובה באמת.
בתמים.
ולהאמין.
שבת שלום!