Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility חזק חזק בין קריאה לקריאה לסיום ספר ויקרא | רחל וינשטיין
top of page

חזק חזק בין קריאה לקריאה לסיום ספר ויקרא | רחל וינשטיין

חזק חזק,

פרידה זמנית מספר ויקרא.

הספר שפתחנו ב"ויקרא",

וחותמים (כמעט) ב"ויקר".


כבר בתחילת הספר,

בפירושו הראשון –

מתייחס רש"י ליחס בין ויקרא לויקר.

לעם ישראל הקב"ה קורא,

מתוך חיבתן.

לבלעם הקב"ה ויקר – בלשון עראי.


בפרשת בחוקותי הקב"ה מספר לנו מה יקרה,

אם לא נשמע אנחנו את הקריאה.

אם לא נשמע אל החוקים,

ואם גם אחרי שה' ישלח לנו תזכורת –

אזהרה,

גם אותה לא נשמע.

אם נלך עימו בקרי,

הוא ילך עימנו בחמת קרי.

לא נעים,

לא מומלץ.

אפילו קשוח.


הקב"ה קורא לנו להיות קשובים לקריאתו,

ולא לראות באירועי החיים מקרה,

לא לילך עראי במצוות.


ספר ויקרא כולו מתאר לנו מציאות מזווית של קדושה.


משכן,

טומאה וטהרה.

ספר ויקרא קורה לנו לראות את המציאות בעיניים פקוחות –

לקדושה.

באוזניים קרויות –

לקריאה.


בעל השפת אמת מתייחס למילה הליכה –

אם בחוקותי תלכו.

ומוסיף לנו נדבך נוסף.

אם בחוקותי תלכו –

והתהלכתי בתוככם.

ההישמעות לדברי ה' מכונה הליכה.

המדרש מביא את דברי דוד המלך

"חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל־עֵדֹתֶֽיךָ"

(תהלים פרק קיט פסוק נט)


המדרש מסביר שדוד המלך תכנן תוכניות ליום שלו,

חישב דרכיו.

אבל הרגליים שלו חשבו אחרת.

הרגליים הובילו אותו לבתי מדרשות ובתי כנסיות.


בעל השפת אמת מסביר שכאשר אדם בוחר לילך בדרכי ה',

ועושה מצוות,

קורה משהו.

המצוות מרוממות אותו.

ורגליו מוליכות אותו.

ופתאום יש לו כוחות שאין באדם מצד טבעו.

אלא מצד השתייכותו לכלל –


לעם ישראל,

לקב"ה,

למצוות.


והנה הליכה זו,

תנועה זו,

מצטרפת לציר שבין ויקרא לקרי.


אם ויקרא זו הקשבה פעילה למסריו של הקב"ה,

כל רגע.

ולעומת זאת קרי –

זו זרימה,

מצוות לפעמים.

פעולה מתוך כח האנרציה.

בעל השפת אמת מוסיף לנו שיש גם אנרציה של קדושה.

רגליים מוליכות.


וכאשר אדם שואף לשמוע את הקריאה,

וצועד צעד ראשון,

הקב"ה מסייע.

המצווה מסייעת.

נותנת כח.


לפעמים אנו מביטים בפסגה,

רואים מטרה –

אבל היא נראית בלתי ניתנת להשגה.

ולעיתים היא אכן בלתי ניתנת להשגה.

בעל השפת אמת מעודד אותנו ואומר שבעולם הקדש –

יש כללים אחרים.


וגם אם לי אין את הכח,

באמת שאין לי,

להעפיל אל ראש ההר,

ברגע שנצעד צעד ראשון –

הצעד הזה יתן לי כח.

שכר מצווה מצווה.

המצווה תישא אותי אל עבר המצווה הבא.

המטרה הבאה.

הפיסגה הבאה.

וזה לא אומר שאפשר לנוח,

לעצום עיניים,

ואוזניים.

זה אומר שאנחנו לא לבד.

זה אומר שלא עליך המלאכה לגמור,

ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה.

לא מפני שאי אפשר,

אלא מפני שאי אפשר לבד.


עז"ה ה' יהיו לנו המון כוחות.

שנקרא יחד חזק חזק.

שנשמע היטב את הקריאה.

שרגלינו יוליכו אותנו לטוב.


שבת שלום!



0 תגובות
bottom of page