ויפגע במקום | רחל וינשטיין

ויפגע במקום.

אין פגיעה אלא תפילה.

תפילתו של יעקב מכונה פגיעה.

מהי פגיעה?

הרב קוק (עין איה על ברכות כ"ו ע"ב) מסביר שתפילתו של יעקב איננה לפי הסדר הטבעי,

פגיעה מתארת מציאות של קפיצה.

פתאום.

לא בהכרח בהדרגה.

ויש בה משהו מעל הטבע.

אולי קצת בדומה לסולם בחלום יעקב –

המקשר בין שמים לארץ,

פגיעתו –

תפלתו של יעקב היא גשר.

התעלות.

מעל הארץ.

בעל השפת אמת מסביר מעט אחרת את תפילת יעקב –

אך לדעתי הדברים משלימים.

בעל השפת אמת מתייחס למילים ויפגע במקום –

ומדייק שכאשר המדרש לומד מכך שיעקב התפלל,

המדרש דורש שתי מילים.

ויפגע.

במקום.

ויפגע –

זו תפילה.

במקום –

זהו הקב"ה,

המכונה המקום.

שהוא מקומו של עולם,

ואין העולם מקומו.

בעל השפת אמת מסביר שזהו עניינה של תפילה.

"כי עיקר עבודה של תפלה לברר כי הוא מקומו של עולם."

(שפת אמת לפרשת תולדות תרנ"ז)

עיקר עניינה של התפילה –

לברר,

להיזכר,

להיות בתודעה –

שהוא מקומו של עולם,

ואין העולם מקומו.

שהוא –

הקב"ה,

הוא ההקשר.

הוא ה"מיקום".

איפה אתה?

שולחים מיקום.

הקב"ה הוא המיקום.

הוא הסיפור.

הוא העניין.

וצריך לעמוד מולו בתפילה על מנת להיזכר בכך.

ולברר.

לברור את מרכיבי המציאות.

בעל השפת אמת מוסיף ומסביר שבהמשך הפסוק –

יעקב לוקח מאבני המקום.

מהם אבני המקום?

בעל השפת אמת מסביר שהדרך לברר שהוא מקומו של עולם –

היא לקחת מאבני המקום.

אבנים - הם המרכיבים הבסיסיים בעולם הבניין,

ובעל השפת אמת משווה את האבנים לאותיות.

שהן אבני הבניין,

מרכיבי השיחה,

התורה והתפילה.

בכל מקום שאדם נמצא,

בכל מצב,

תפקידנו לחפש מהם אבני המקום.

מה עומד מולנו –

מה היסוד והשורש ,

מה האות,

של המציאות העומדת מולנו.

ועל ידי כך אנו מסדרים שבחו של המקום.

ואת האבנים שאספנו בדרך –

אנו נושאים עמנו בבואנו להתפלל.

מכניסים באותיות התפילה.

מחוברים לעולם,

ומתעלים.

מסתכלים במציאות –

ורואים מעבר לו.

את העומק שלו.

היסוד והשורש.

רואים שסולם ניצב ארצה וראשו מגירה השמיימה.

התפילה היא הגשר.

להיות כאן ועכשיו.

עם אבני המקום,

ובמקום –

"אחר",

בהבנה שאת העולם רואים אחרת,

כאשר זוכרים שהוא מקומו של עולם,

ואין העולם מקומו.

ופתאום מגלים שאכן יש א-הים במקום הזה.

ואין זה כי אם בית -הים,

שער השמיים.

שבת שלום!

#רחלוינשטיין #אשירה #פרשתשבוע