שופטים ושוטרים.
השופט, המלך,
הכהן והנביא.
מבנה ההנהגה -
הנהגה אזרחית, הנהגה דתית,
ומה שביניהם.
מבנה אחד אורגני -
המורכב מדמויות שונות.
והציווי על העם ביחס להנהגה-
מורכב מתנועות שונות.
ציות, ונאמנות מחד.
לא תסור ימין לשמאל.
וביקורתיות מאידך.
אם קם נביא שקר -
נגזר דינו למוות.
ולא תגור ממנו.
אני חושבת המון על הסיפור הזה.
של הנהגה.
ועל הצורך הכמעט בלתי אפשרי.
של ציות, ונאמנות,
יחד עם ביקורתיות.
כבר אמר הרב קוק ביחס לדבקות הצדיק:
הדבקות בצדיקים… היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק ג"כ בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב.
(אורות, אורות ישראל, ג', ג, עמ' קמו:)
הרב קוק מעיר שדבקות באדם, גם בהיותו צדיק, יש בה סכנה. והזדמנות.
כי כל אדם -
כל אדם,
יש בו חסרונות.
מעצם היותו אדם.
הפרשה מציגה מבנה הנהגה שיש בו מצד אחד דרישה לציות ומצד שני מודעות לסכנות.
יש הנחיות ברורות לבחינת הנביא,
יש ציוויים רבים על המלך לבלתי רום לבבו.
אבל מעבר לכך -
הפרשה מציגה מבנה מרובע.
שופט, מלך,
כהן ונביא.
לא מנהיג אחד,
צוות.
שכולו שכל חבריו שליחים.
שמחוייבים לדבר ה',
מחוייבים לשאת את תורת ה',
ולשבת במקום אשר יבחר ה'.
ויחד -
לרכז את העם,
להנהיג את העם.
ולעזור לו להיות עם ה'.
אבל זה קריטי כנראה שזו תהיה חבורה.
עם תפקידים שונים ומשלימים.
ורק כך ברור שלא המנהיג במרכז אלא שליחותו.
תפקידו.
ואולי זהו גם הסוד להכיל את תנועות הנפש השונות שלנו מול ההנהגה.
ציות מלא לדבר ה'.
נאמנות ודבקות.
אך ביקורתיות כלפי בני האדם החוברים יחד לייצג את דבר ה'.
כי אף אחד לא מושלם…
שנזכה להנהגה שתקרב אותנו לדרכי ה',
תפעל יחד לחבר אותנו אל נשמת האומה,
ושבמהרה ייענו תפילותינו - השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה.
שבת שלום!