אי אפשר להיכנס אל שבת חזון, השבת שלפני תשעה באב, מבלי לקבל כח מיוחד מן המשל המופלא של רבי לוי יצחק מברדיטשב:
משל למלך
שתפר לבנו בגד יפה ויקר מאוד,
אך הבן השובב קרע את הבגד לקרעים.
חזר אביו ותפר לבנו בגד חדש, יפה כקודמו.
והנה שוב לכלך הבן את הבגד וקלקלו.
כעת תפר לו המלך בגד שלישי,
אולם לא מסרו לבנו
רק מפעם לפעם בזמנים מיוחדים
היה מוציא הבגד מבית גנזיו ומראה לבנו ואומר:
זה הבגד שלך הוא,
אך הנה ממתין לך שתגדל עוד ותתקן את דרכיך.
והנמשל בצידו,
כן בית המקדש הראשון, שחרב בעוונינו,
ונבנה הבית השני תחתיו, ואף הוא איננו.
מעתה מראה לנו הקדוש ברוך הוא את דמות הבית השלישי, וממתין שנהיה ראויים ליכנס בשעריו.
(מובא ב'ספר השבת').
על מהותה העליונה של שבת חזון זכיתי ללמוד מפי הרב הדרי.
אצטט סיכום מכתביו שערך חתנו, הפורס לנו את מיוחדות השבת הזו, כתמונת נוף מרהיבה מול עיננו, תמונה של חזון נבואי על הטוב העתידי, שבא ומתקרב אלינו.
''תמונה אחת שווה אלף מילים, אומר הפתגם.
זו לא התמונה,
זה כוח הראיה.
העין יכולה לראות כמה פריטים שונים בבת אחת,
האוזן לעומתה כמעט לא מסוגלת לשמוע שני אנשים מדברים בו זמנית.
השוני והגיוון של הפריטים לא רק שאינם מפריעים לעין בתמונה, הם גם מה שעושה אותה יפה. כמו נוף יפהפה הנשקף מנקודת תצפית גבוהה.
השבת היא כזו,
כמו נקודת תצפית שצופה על הכל.
כשעומדים שם לא מסוגלים לסגור את העיניים ליופי ההרמוני הזה. שם אין עבר ועתיד כי עומדים מעל הזמן, מעל השבוע שהיה ושיהיה. הכל נכנס לתמונה הגדולה שלמול העיניים הפקוחות לרווחה.
אי אפשר להיות באבל במקום כזה, כי רואים שאין דבר חסר, הוא אולי נמצא רחוק יותר, בעתיד. אז בימי החול אנחנו בצער כי המקדש חסר, אבל בעתיד הוא יבנה ובשבת אפשר ממש לראות את זה. היא כמו מציבה לנו חזון מול העיניים, חלום נבואי שרואים בו מה יהיה וזה כל כך אמתי ומוחשי.
כזו היא השבת הזו שבת-חזון, יש לה חזון שמראה לעינינו איך ט' באב שחל בה יהפוך ליום של שמחה. היא ממש מדגימה את זה, איך עוד נעשה בשעתו סעודה גדולה כשלמה המלך בשעתו, באותה השעה שסיים לבנות בה את המקדש''.
(מתוך: עונג שבת על פי כתבי הרב הדרי)
כוחה של שבת חזון, מתוך הבנה זו, מאיר באור חדש את ימי התענית על החורבן...
אלו לא ימי ניתוק חלילה, אלא תיקון. לא כמו אבל על מת המשתכח מן הלב, אלא דרישה לציון ולחיי מקדש. זוהי שבת שמדגישה את הגעגוע אל הקשר בין הקב''ה ועם ישראל, מתוך אמונה בהתחדשותו.
שבת של רצון לפגוש בטוב העתידי המוכן לנו, שבת חזון בה אנו זוכים לחזות בו, ולנשום אותו אל קרבנו, ולהתקרב אליו עוד צעד, באהבה.
שבת שלום ומבורך.