"לרדת מפה למצרים /
ולצאת ממצרים לפה /
בלי לדעת אם בירושלים /
יבוא המסע אל סופו"...
כתב יורם טהר לב ז''ל, שעתה מלאה שנה לפטירתו.
השבוע זכיתי להיות במופע מיוחד בו שזרה אודליה ברלין את סיפורי רבי זושא עם שירי טהר לב, שמסתבר שלא רק תאריך פטירתם מחבר ביניהם.
בשירו זה, 'להיות יהודי', אנו פוגשים את עצמנו כבניו של אברהם, ושל כל האומה, ונדרשים להבחין בקול הקורא אלינו 'לך לך' כי יהודי הוא מהלך, ומתקדם, ושואף אל היעד הבא.
בפרשת השבוע יוצא עם ישראל ממצרים, והפרשה שהולכת איתנו בכל שנה, מזמינה אותנו לצאת ממצרים שלנו, מ'פרעה' המפריע לנו להגיע אל ארצנו ואם ארץ לשון רצון, אז גם - אל רצוננו.
עם ישראל שיצא ממצרים עשה כברת דרך ארוכה עד המנוחה והנחלה, שגם היא בסופו של דבר לא הייתה סוף המסע.
עוד ידענו גלות נוספת, ושוב...
אך שני קצוות הפכו את המסע הארוך לבעל משמעות -
זכרנו מאין באנו, ולאן אנו הולכים.
תוך כדי פסוקי יציאת מצרים אנו קופצים אל העתיד ומקבעים את הזיכרון הקולקטיבי שלנו ביציאת מצרים. בשאלות הבנים בליל הסדר, בקידוש של שבת, בתפילין, ובמצוות רבות מתנוסס קיבוע הזיכרון: זכר ליציאת מצרים.
בד בבד מתנוסס היעד ממצרים אל ירושלים, בשירת הים נכריז ''נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'',
ומתוך גלות בבל נשָבּע ''אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי''...
ומאז ועד היום,
כמו בפרשת בא,
וכמו ביופיה של שירה הישראלית,
כמו בשבועה תחת החופה,
וכמו בנבכי הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו,
אנחנו ממשיכים
לצאת ממצרים
לצעוד לירושלים
ולשיר בלב בוטח - הללויה!
שבת שלום ומבורך
💕 מגלות לגאולה, בנוסח דורנו: השבוע יחול יום האזכרה של סבי חכם סלמן (שלמה) שהרבני זצ''ל. מצורף קישור לספר דיגיטלי ובו סיפור שכתבתי בהשראת עלייתו לארץ במבצע עזרא ונחמיה: https://anyflip.com/xqmdn/igfw/