כל שנה, כשאני מגיעה לפרשת כי תבוא, אני נמשכת אל ההפטרה, פסוקי נחמה מתוקים מדבש, שאין כמותם בכדי להאיר את נפשות ישראל, ולרומם מעל צער ומיצר.
ובכ''ז, מבט בפרשה מגלה שהיא מתחילה ומסיימת בקריאה לאדם לשמוח. 🙂
בראשיתה, מצוות הביכורים, המזמינה את האדם לשמוח בכל הטוב שהעניק לו ה'.
בחתימתה, בתום פירוט הברכות והקללות, מופיעה אזהרה שעבודת ה' ללא שמחה - כנראה לא מספיקה.
לא תמיד השמחה מגיעה בקלות, לעיתים מתוך חוסר, ולעיתים - ''מרוב כל''. 🎁
אולי לכן, באה ההפטרה היפיפיה הזו דווקא אחרי פרשה זו.
היא מאפשרת מבט גבוה יותר על המציאות,
ואולי מכח הנחמה, התקווה והאמונה בטוב שצופן העתיד, יוכל האדם להתחזק בשמחה,
וממילא ימשוך אחריו את הברכות האמורות בתחילת הפרשה, ולקוות -
''תחל שנה וברכותיה''! 🙏
אז מה יש בהפטרה שלנו?
מהרב דולי בסוק למדתי לחפש בפרשות בדברים ובהפטרות הנחמה מילה מנחה. 🪄
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח... וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
ההפטרה מבליטה את המילים 'אור' (7 פעמים). 'ראה', והשורש 'בוא' שחוזר לא פחות מ-10 פעמים,
כמו רומז לנו:
בבוא עם ישראל לארצו, מוזמנים אנו לראות את האור המאיר בעולם.
ובמילות המדרש, קורא לנו ה': 'ראו באורי שזורח עליכם'!
וכך מפרש בעל 'מצודת דוד':
'קומי אורי': ✨
"את, ירושלים, קומי והאירי!
כי בא לך ההארה הראויה לך, והוא משל על השמחה והטובה, וכבוד ה' - השכינה - יגלה עלייך ותשרה בך...
את, ירושלים, שאי עיניך מסביב וראי איך כל אנשיך נקבצו ובאו אליך... 🌎
אז תראי את בנייך באים מכל צד ויאיר פניך מרוב השמחה...
ובית תפארתי - זה בית המקדש - אפאר!"
שיבת העם לארצו מתוארת כמו יונים השבות אל ארובותיהן, 🕊️
ומתואר גם אור חדש שיאיר בעולם, אור הגאולה:
לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, ☀️
וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, 🌒
וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם
וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.
שנזכה!