אתמול פורסמה תגלית ירושלמית שריתקה את עולם הארכיאולוגיה. כתובת עתיקה בת כ-3500 שנה, שנתגלתה על לוח אבן בעיר דוד, במתחם המצבה סמוך למעיין הגיחון, זכתה, כנראה, לפיענוח.
לוח האבן, אמנם נתגלה בחפירות הארכיאולוג אלי שוקרון לפני כעשור, אך הפיענוח הטרי, ע''פ קריאתו של פרופ' גרשון גליל, ראש המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה, מציע כי הכתובת נושאת דברי קללה המכוונים אל שר העיר, בקריאת 'ארור'. (נדייק שקריאה זו טרם אושרה ע''י חוקרים נוספים).
מעניין לבחון את עניין הקללה בדיוק ערב שבת 'בלק', הלא הוא מלך מואב, ששכר את שירותי הקללה מהקוסם הידוע דאז, בלעם.
כידוע, בלעם ניסה לקלל את עם ישראל, אך מפיו יצאו ברצון הא-ל נאומי ברכה ושבח לעם סגולה.
הקללות המתוכננות נהפכו במפתיע לברכות, מהיפות ביותר שנאמרו עלינו, כדוגמת: ''מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל''.
למעשה כל הפרשה נעה בציר שבין קללה לברכה, עד שבלק קובל ''לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים'',
בו בעת שבלעם קובע: ''מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר''.
עוד מעניין כי הכתובת העתיקה מחזירה אותנו אל ראשית ימי אבותינו, כבר אז הבטיח בורא עולם לאבי האומה, באותה מטבע לשון:
"וַאֲבָרֶכְךָ... וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר".
יצחק מעביר את הלפיד ליעקב, ומוסר לו את סוד הברכה: ''אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ''.
לא פלא, אם כן, שאת המפגש התנכ''י עם אברהם מסכם מלכי צדק מלך שלם, המלך של ירושלים הקדומה, במילות ברכה:
"וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן".
ערב שבת קודש הנקראת 'מְקוֹר הַבְּרָכָה', נחתום בברכת נעים זמירות ישראל, המחבר בין ירושלים והברכה שהיא מפיצה לעולם:
"יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן
וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".
שבת שלום והיו ברכה!