Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page

שיר תפילה לראש השנה | רחל וינשטיין

חלום. 

בעצם עוד לפני ההתחלה.

ואז בוקע יצור.

נפלא,

רך ומתוק.

חסר אונים. 

היולי.

בריה חדשה.

אוכל, בוכה, ישן.

כן,

אחרי איזה זמן הוא גם מחייך. 

חיוך פתוח, ללא סינון. 

ללא ביקורת. לכל העולם.

ועם הזמן הוא גדל. וצרכיו גדלים. ועצמאותו גדלה. 

והיצור שהיה גולמי,

היולי,

תופס צורה.

הקווים מתחדדים.

תווי פנים,

אישיות.

לא תמיד בדיוק כמו שחשבנו.

ויש לפעמים עימותים.

ותהיות.

ומה עם החלום? 

האם לילד הזה התפללתי?

ההבנה שהילד הזה,

הילדים הללו,

החלומות הללו,

הם חלומותי.


עם האכזבות והמורכבות.

הילד הזה- 

החלום הזה,

 שהוא החלום שלי,

יש לו גם אישיות.

ורצון.

וגם לו יש חלום. כן, כן.

ובעצם,

גם אני החלום של מישהו אחר. 

ואולי גם אני קצת איכזבתי וחלמתי חלום קצת חדש ושונה.

ואולי ראש השנה זו הזדמנות קצת לחזור לחלום. או לחלומות. 


היום הרת עולם.

לחזור לתקופה הקסומה של ההריון.

הלידה. 

בחרנו שם לתינוק שעוד בכלל לא הכרנו. 

בחרנו לו יעוד. 

הכל עוד היה אפשרי.

דף חלק.

בראש השנה אפשר לעמוד מול הילד,

החלום,

מול עצמי.

לראות נכוחה החלום. 

את יום היוולדו.

ואת העכשיו,

את היום.

היום.

והזמן כאילו עוצר מלכת. יש לידה מחודשת, התחלה חדשה.

דף חלק, שאינו חלק. הוה עבר ועתיד ניצבים מולנו. ואפשר לבחור.

צריך לבחור.

אפשר לחלום מחדש, 

חלום מפוקח.

חלום אולי קצת יותר בוגר, יותר מבין.

 להתחיל מחדש ממקום אחר.

להסתכל על ההווה, העבר והעתיד בעין חדשה.

להשלים עם המציאות, ולהשלים את המציאות.

להתחיל מחדש, מסע חדש ישן. 


להסתכל על אותו ילד ולראות בו עבר הווה ועתיד. 

עובר ברחם, תינוק, ילד, איש.

לאהוב את מי שהוא עכשיו, ומי שהוא היה ועתיד להיות.

להסתכל על עצמי, ולראות….


כך הקב"ה; מסתכל עלינו בראש השנה. עבר הווה עתיד, חלומות ומציאות.

 עם אהבה גדולה ותקוות וחלומות.

שנזכה גם אנו לפתוח דף חדש. 

עם עצמנו, 

עם הסובבים אותנו, 

עם הקב"ה.

שנה טובה!


(מתוך ספרי עיצומו של יום עם שינויים עדכונים והרחבות...)

0 תגובות

Comentarios


bottom of page