מאמר לשבועות

התורה נמשלה למים.

מים חיים,

זורמים,

אינסופיים.

התורה מרווה את הצמא,

מחיה,

מחברת אותנו למקור החיים – לקב"ה.

"א"ר יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר והחכמה מאין תמצא" (סוטה דף כ"א ע"ב)

בעל ספר החינוך מסביר שכמו שמים אינם נשארים במקומות גבוהים,

הם תמיד יורדים למקום נמוך,

כח המשיכה עושה את שלו.

כך התורה אינה מתקיימת אלא בשפלי רוח,

במי שהוא נמוך. (מצווה תי"ט)

כדי לקבל תורה,

צריך ללמוד את מידת הענווה.

להיות נמוכי קומה.

בשפלות.

בעל התניא מסביר את המילים בצורה שונה -

"מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך התורה ירדה ממקום כבודה,

שהיא רצונו וחכמתו יתברך,

ואורייתא וקודשא בריך הוא כולה חד!

ולית מחשבה תפיסא ביה כלל.

ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות...

עד שנתלבשה בדברים גשמיים ובענייני העולם הזה..." (ליקוטי אמרים פרק ד')

בעל התניא מסביר שהתורה נמשלה למים כי המים מסבירים את הפלא הגדול –

שהתורה הקדושה,

שהיא וקודשא בריך הוא חד הם,

והיא עליונה ואינסופית,

ולית מחשבה תפיסא בה כלל –

כלומר שאי אפשר לתפוס אותה במחשבה,

אותה תורה יורדת עד אלינו.

ומתלבשת באותיות התורה,

וברעיונות גשמיים ונתפסים.

ואפשר ללמוד אותה.

ולהבין אותה.

וכמו שהמים – בכל מקום שהם,

במפל גבוה,

ובנחל נובע,

בענן,

בגשם,

בים,

הם אותם מים.

כך התורה –

הגבוהה – שלית מחשבה תפיסא ביה כלל,

והתורה שלומדים אותה גדולי התורה,

ולומדים אותה בישיבות.

היא היא אותה תורה שאולה אנו מלמדים ילד בן שלוש.

ובכיתה א'.

ובכל שיעור תורה.

וכל נגיעה בתורה –

היא נגיעה בקב"ה.

כי אורייתא וקודשא בריך הוא חד הם.

וצריך קצת להתרוקן על מנת לקבל את התורה.

להיזכר בקטנותנו,

למחוק תפיסות מוקדמות.

כדי לראות שכל מפגש עם התורה הוא פלא גדול.

והוא נפלא.

על פי ספר יצירה האות של חודש סיוון היא האות ז'.

הערך המספרי של האות ז' היא שבע– המספר של הקודש.

האות ז' קשורה לכתר –

בצורת האות יש מעין כתר.

כתר התורה.

משמעות השם של האות ז' היא כלי זין, ותכשיט.

כלי זין -

הלואי שלא היינו נזקקים להתעסק במשמעות הזו –

אך השנה אנו נזכרים שגם לזה יש מקום.

ועניין זה קשור לעניין הכתר.

האות ז' שיש לה כתר,

קשורה לספירת הכתר.

כתר בקלה הוא המקום של חוסר ידיעה.

חוסר הבנה.

נסתר.

ובשנה זו,

שבה רב הנסתר על הנגלה,

כולי תפילה שנדע להתרוקן.

שסוף סוף נפנים שאיננו יודעים.

שניטיב ללמוד את התורה ואת המציאות,

מתוך ענווה.

מתוך התפעלות והתפלאות.

שנקבל תורה באמת.

ושנזכה לראות גאולה שלימה,

במהרה.

חג שמח!

בשורות טובות!

0 תגובות