בס”ד
קדושת הבנים –נס לכבוד החג
אחד הניסיונות הגדולים ביותר שיש לכל יהודי מאמין ובמיוחד לחוזר בתשובה הוא,לאבחן את עצמך לקטלג את משפחתך לזרם או שייכות מסוימת.
לי היה קושי רב עם זה כיוון שכל זרם וכל פלג ביהדות הוא עולם ומלאו ואני טועמת ואינני שבעה.
אבל כאשר התינוקות גדלים וכבר הגיע הזמן לחפש להם ישיבה אז הדילמה מתחילה……
גם כאשר איכשהו כבר מוצאים את השביל לא לוקחים בחשבון אך הצד השני יגיב לרצון להשתייך.
התהליך של הרשמה לישיבה החל אצלנו בסוכות אשתקד, רצתי ממוסד למוסד ממלא טפסים ללא הרף שולחת מתקשרת במסירות לוודא שהגיע ,וכמו ילדה טובה מחכה לצלצול המיוחל שיבשר לי על זמן לפגישת הראיון.
חודשים עוברים ומאום לא קרה !
התחלתי לרחרח סביבי בין חברותי הישראליות חוזרות בתשובה כאן בברוקלין והן הסירו לי את הווילון מהעניים ואמרו
“גברת אין לך סיכויים גדולים כל כך להתקבל לישיבות שאת רוצה”
הן החלו למנות לי את “חסרונותי”
הרשימה לא נגמרה וכל מילה נערמה עוד ערימת חול מול המטרה הפשוטה והמקודשת ביותר לשלוח את בני לתלמוד תורה שמתהדר בדרך ארץ צניעות שביעות רצון הסתפקות במועט ולימוד תורה .
מה כבר אני רוצה וחפצה, קדושה!
ככל שיש קדושה כך היצר הרע והטומאה גוברים והמכשולים נערמים ואני מוצאת את עצמי חסרת סיכוי נגד מערכת אימתנית ומשומנת .
אני עם מטפחת,ישראלית,בלי קשרי משפחה או שם משפחה מפוצץ,דלת אמצעים,חוזרת בתשובה,עומדת עם שיא התמימות והרצון מול חומה בצורה של מערכת שניזונה מאנשים שונים ממני עם רקע ושורשים ברורים ושמות משפחה מיוחסים ואמצעים למכביר אמריקאים דור חמישי, הנשים עם פאות, האבות רבנים הילדים תלמידי חכמים שמגוננים בתורתם על המשפחות ומול כל זה אנוכי.
מול כל ערמות התלונות של חברותיי על חוסר השווין והן מדברות מניסיון מר ,לא הסכמתי להתפשר ולחפש תלמודי תורה אחרים !
הודעתי לבעלי שיש כאן מלחמה על חינוך הילדים ושירבה בתפילה וגם אני לקחתי על עצמי קבלות להצלחת בניי,התקשרתי ללא הרף לישיבות אבל המבטא הכבד שלי הסגיר אותי בטלפון וכבר קבלתי הודעה שיחזרו ומעולם לא חזרו…
וגם שחזרו נקבע ראיון שלדאבוננו לא היה מוצלח לא האשמנו אחד את השני הכל מהשם יתברך.
ועוד ראיון בברו פארק אבל הילד לא צלח .
הייסורים לא נגמרים וחברה חרדית מבית עודדה אותי בהשתאות !על מסירות הנפש היא אמרה שהיא כבר הייתה מתייאשת מכל הדחיות,אבל כל אדם והניסיון שלו ,המשכתי עם כל מפחי הנפש.
חברה אחרת הציעה לי לקנות פאה ,לא הסכמתי .
ואז ניסיתי להתפשר אבל גם הישיבה הזו לא קבלה וכבר הבטתי לשמיים ואמרתי נו מה השם מה !???
בכל הזדמנות שנקלעה לדרכי קטפתי ברכות מצדיקים והמשכתי להתפלל בדבקות אך הדאגה האימהית העיקה ותבעה את שלה .
המליצו לנו על הפעלת קשרים למרות שאין לנו שאלנו את הרב שלנו ,הוא הפעיל קשרים וקבלנו מספרי טלפון התקשרנו, הסברנו, התחננו ,והפצרנו
אבל הפרי לא בשל וכל התלות בבשר ודם עלתה בתוהו!
כבר פסח וכולן יודעות היכן הן שולחות את ילדיהן אחרי הקיץ ,רק אני לא יודעת .
הדמעות שלי צרבו את הלב הנשמה והאכזבה קשה.
כל רגע חולפת במוחי דרך התשובה ומסירות הנפש נגד כל מה שידענו, והיכן שעומד בעל תשובה צדיקים גמורים לא עומדים .
כל אלה לא מרפים אני שקועה בעצב ,בעלי חסר אונים כבר נמאס לו לדבר על הנושא ,אין פתרון חוץ מהמושיע! השם הגדול ישתבח שמו לעד!.
הוא הביא אותי לנקודה כזו שאין עוד מלבדו, יומיים לפני ערב הפסח בעודי מתקשרת לשאול על מצבי כבר הודיעו לי שהרשמה נסגרה והכיתות מלאות ניתקתי את השיחה בעלי כבר לא עונה ורק אני והבורא משוחחים
“אתה תיתן לי את החן הבינה והכוח “!אני מכריזה ומיד לובשת את בגדי הייצוגיים וצועדת יותר נכון שועטת למוסד הישיבה שהכי חפצתי בו!.
בעלי מאחור צועק לי “חכי לאן את הולכת”
אבל אני עם כוחות מחודשים טרה אחר המטרה המקודשת בעניי ביותר!!!!
כל הדרך אני הולכת ומתפללת תפילות תהלים ומחזקת את עצמי שהשם ייתן לי את המילים הנכונות .
הנה מסע של חצי שנה כרגע עומד להסתיים לכאן או לכאן .
אני מצלצלת בפעמון הישיבה ומוסרת את שמי הדלת נפתחת ואני בפנים עולה במעלה המדרגות ובהשגחה פרטית הרב שראה אותי פעם אחת נמצא.
הוא נעצר ושואל לשלומי ,דמעות תסכול עומדות בעניים הוא מתקרב ושואל
“נו מצאתם כבר ,נכון?”
ואני משיבה “לא”.
אז החל דיאלוג של כל ההסברים למה אין מקום וכמה אנשים יותר מתאימים לא התקבלו ושיש ישיבות אחרות ואני הקשבתי ושמעתי ולא הפרעתי וכשאני הייתי צריכה להשיב השם היה עמי בכל מילה ומילה .
השמעתי לרב את רצונותיי,תקוותיי ,ותפילותיי לבנים שלי ואת דרך החיים שאני שואפת כל יום ללכת בה ,אפילו דברתי על זכות אבות שיש לי מסבא וסבא רבא קדושים מתימן,והוא הביט מופתע וחלתי ממש בדבר תורה והזכרתי את גדולי הדור שאני הולכת על פיהם וכל מה שאמרתי נגע בדיוק היכן שצריך, ישתבח שמו בסוף השיחה הוא החליט,
“תני לי יום יומיים לבדוק לא מבטיח לך כלום”!
יצאתי בשימחה הודתי לשם על הסיעתא_דשמיא שהייתה לי על נס הפסח הזה !
בדיוק בערב פסח בבקר הלכתי בהזמנתו של הרב לישיבה לחתום על טפסי הקבלה.
בידיים רועדות בשמחת אין קיץ התישבתי מול הפקידה הראשית לחתום על הטפסים .
גם כאן למנהלת החשבונות נתקעה מכונת הדיו והיא הציעה לחזור אחר החג!.
אבל השם גדול ,לא זזתי מהכיסא חצי שעה והמכונה החלה לעבוד,
חתמתי !!! על יציאה מעבדות לחירות ,חתמתי על קריעת ים הסוף שלי !
ובנימה זו רציתי לומר אם הולכים בדרך האמת עם הקדוש ברוך הוא ולא עושים הצגות נשארים אמתיים עם השם ,עם עצמנו ועם הבריות דרך האמת מנצחת בסוף,השם גדול!
תודה לבורא עולם!חג חנוכה שמח!
דיקלה אופל.
נכתב לחיזוק כל האימהות ,להצלחת הבנים הצדיקים שלנו וכל תינוקות של בית רבן השנה ,בתורה ,במצוות ,ויראת שמיים.
אמן כן יהי רצון.
להצלחת הבנים והבנות תלמידי הישיבות וכל עם ישראל,
א לְדָוִד: יְהוָה, אוֹרִי וְיִשְׁעִי–מִמִּי אִירָא;
יְהוָה מָעוֹז-חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי, מְרֵעִים– לֶאֱכֹל אֶת-בְּשָׂרִי:
צָרַי וְאֹיְבַי לִי; הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם-תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה– לֹא-יִירָא לִבִּי:
אִם-תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה– בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-יְהוָה– אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ:
שִׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, כָּל-יְמֵי חַיַּי;
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יְהוָה, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה– בְּיוֹם רָעָה:
יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ; בְּצוּר, יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי, עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ, זִבְחֵי תְרוּעָה;
אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה, לַיהוָה.
ז שְׁמַע-יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא; וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ, אָמַר לִבִּי–בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת-פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי– אַל תַּט-בְּאַף, עַבְדֶּךָ:
עֶזְרָתִי הָיִיתָ; אַל-תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי; וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי יְהוָה, דַּרְכֶּךָ: וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר–לְמַעַן, שׁוֹרְרָי.
יב אַל-תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי: כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא–הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-יְהוָה: בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה.