יצאנו ממצרים, עוד לא קיבלנו תורה. חם, וקשה… אחרי קריעת ים סוף, ולפני הקולות והברקים של מעמד הר סיני לא פלא שאנחנו צריכים זיקוקים.
חודש אייר הוא חודש של דרך, של הכנות, של עדיין לא.
בספר יצירה האות של חודש אייר היא ו’ והמידה של חודש אייר היא הרהור. ו’ מהותה חיבור. חיבור בין אנשים, בין עבר ועתיד, בין שמים לארץ. ו’ מסמלת את ששת ימי בראשית ואת ימות החול. השגרה, הרגילות.
רבי נחמן מסביר את ה”דרך” על ידי פירוש לפסוק סוף מעשה במחשבה תחילה. המובן הקלאסי של הפסוק הוא תחשוב לפני שאתה עושה, כלומר תחילה מחשבה ולבסוף מעשה. זוהי המלצה מצויינת, שמעלה לי זיכרון עמום של מורה מכיתה א’ או ב’.זה בא לי ביחד עם “אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא” .
אך רבי נחמן רואה בפסוק אמירה לגבי המציאות ולא עצה. רבי נחמן מסביר שכל מעשה בהכרח מתחיל במחשבה ונגמר במעשה. המחשבה ומעשה מאד קרובים אחד לשני. כלומר כאשר מתחילים לתכנן יש תמונה מאד ברורה של מה שיהיה בסוף. דוקא באמצע התהליך, מה שלכאורה נראה כקרוב יותר לסוף מבחינה כרונולוגית לפחות, לפעמים ממש קשה לראות את הסוף.
נראה לי שבנית בית זו דוגמא טובה להמחשת העניין. בהתחלה עושים תוכנית. הכל נראה נפלא. אחר כך יש יציקה, אבנים ועפר… הבלאגן הזה נראה רחוק כל כך מהבית המיוחל! לפעמים כמעט שטובעים בבלטות וטיט. כך גם הרבה פעמים בחיים. יש תוכנית, אבל לפעמים כמעט שהולכים לאיבוד מרוב “דרך”.
ונראה לי שהעצה טמונה גם כן בספר יצירה. ההרהור.
חודש אייר הוא חודש ההרהור, ונראה לי שצריך מדי פעם לעצור בדרך ולהרהר. להיזכר מאיפה באנו ולאן אנו הולכים. ממצרים למתן תורה, וכמובן שבסוף לארץ ישראל.
חודש אייר בא גם להזכיר לנו שהחכמה היא לא רק להגיע בסוף אלא גם מה עושים בדרך. הדרך, השגרה, אמנם נראים כפחות חשובים מן התכלית, אך מבחינה כמותית יש המון דרך. אלא אם כן נעשה סוויטצ בראש ונבין שהדרך היא גם מטרה בפני עצמה. אם נעבור את הדרך בצורה טובה, היא בעצמה חשובה ומשמעותית.
ואיך עושים את זה? איך עוברים דרך בצורה משמעותית? אז את העצה הראשונה כבר אמרנו – לזכור לאן הכל מוביל. להיזכר במטרות. להרהר בהתחלה ובסוף.
בשנות ה-70 כשיהודי העולם הפגינו למען שחרורם של אסירי ציון בברית המועצות (ז”ל) היו שלטים תלויים בראשי חוצות. על השלטים היה כתוב “שלח את עמי”. אבא שלי שיחיה היה הולך שלט שלט ומוסיף ויעבדוני. זוהי המטרה, נכון? לעבוד את ה’. לפגוש אותו. לא רק לצאת לחופשי.
אז אמנם יש ארועים מרגשים של מתן תורה, ששם פוגשים את ה’, אבל נראה לי שחודש אייר קורא לנו גם לפגוש אותו בדרך, ביום יום.
ואכן שמו של חודש אייר בנביאים הוא חודש זיו, החודש המאיר. ודווקא זה הזמן שאפשר יחסית בקלות לראות את ה’ בטבע. בפריחה, בפירות שמבשילים על העצים. אבל יש המון דרכים לפגוש בה’.
העבודה שלנו היא לפתוח את העיניים. ולחפש.
רחל וינשטיין