טוב, אדבר בכנות, ואני בטוחה שהרבה נשים מרגישות כמוני… כשנכנס אדר, אני כאישה, מרגישה תחושת חנק קלה שהולכת ומתגברת מדי יום ביומו… תשאלו למה?
אז ככה, רשימת המטלות הצפויה לי לחודשיים הקרובים מלחיצה אותי והסמיכות של פורים לפסח מוכיחה לי באופן חד משמעי, שהמן ופרעה שניהם מאותה ברנז’ה של הסיטרא אחרא וברור לי שהם תיאמו בניהם את הזמנים האלה בכוונה, כי מה יותר מלחיץ ומשעבד מכמויות החמץ הנאכלות ומפוזרות בפורים כשאוטוטו פסח, והמטלות הצפופות של תחפושות, משלוחי מנות, סעודות מתוקתקות, שבת, ראש חודש ניסן, ארונות בגדים, מטבח, צעצועים, קניות, בגדים חדשים, חלונות, תריסים, אבק, חמץ… דייייי!!
בימים כל כך גבוהים רוחנית אני מוצאת עצמי הולכת על חבל דק… דקיק אפילו… בשניה אחת נהפכת מאסתר הצדקת להמן הרשע, ובזמן יציאת מצרים מגלה שתוך רגע אני מפחידה יותר מפרעה… מה עושים עם הלחץ הזה???
זוכרות את השמים? אז ככה.. עצה של רבינו… מסתכלים על השמים, נושמים ומדברים איתו… “אבא, הצילני מקליפת המן ועמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר”
כל היום להשמיע מוסיקה, לעשות רשימות על המקרר ולסמןV על כל משימה, לזכור לנשום, לחייך בכח, לשעשע את עצמי ולזכור את העיקר… העיקר זו גאולת הנפש שלי ולא הקליפה של המן של מה שחושבים עלי וש”כל זה אינו שווה לי”… להודות ולהתאמץ לראות את הטוב.
מתפללת עלי ועליכן שלא נתבלבל וגם אם כן, שניפול ונקום מהר.
פורים פסח שמייח! נורית אילון הירש