מצב כפית, מכירים?
אני לא ידעתי מה זה, גיליתי את המושג רק לאחרונה. מכל מלמדי השכלתי ומבנותי יותר מכולם. ביתי היקרה הסבירה לי שכשכל כך עייפים, או “מחורפנים” בלשון בני הנעורים, שכל דבר שאומרים יוצר פרץ צחוק מתגלגל בלתי פוסק, כלומר אפילו אם מישהו יגיד כפית…
מצב כזה שבו נאמרות מילים חסרות משמעות, ללא שליטה. והכל מצחיק עד דמעות. זהו מצב כפית.
בפרשתנו אנו פוגשים את הפך מצב כפית.
הפרשה שלנו, שקרויה על שם מלך גוי, מספרת סיפור מוזר ממש. המלך בלק רוצה לקלל את עם ישראל, הוא שוכר לטובת העניין את בלעם. מעין שכיר חרב מילולי או מכשף פרטי.
בסופו של דבר התוכנית של בלק נכשלת, יש סוף טוב. במקום לקלל את עם ישראל, בלעם מברך. ועוד אלו ברכות, כל כך התלהבנו מהן שהוספנו אותן לסידור התפילה.
אפשר לשאול כאן כל מיני שאלות. השאלה שמטרידה אותי – למי איכפת מה בלעם אומר?!?!? אילו היה מקלל אותנו, ה’ לא יכול היה להתעלם מהקללות שלו? והברכות שבירך בעל כרחו – מה כל כך נפלא בזה? הרי הוא לא התכוון לברך. בעצם ה’ דיבר דרכו. מה העניין?
סיפורו של בלעם מעלה לי זכרונות משנות התיכון שלי, לפני שנים רבות. בשיחה של הרב בהר”ן זצ”ל על כוחן של מילים. הוא טען בפנינו שלא כדאי לכנות מישהו אחר בשם גנאי לעולם, גם אם לא התכוונת ברצינות. הוא אמר שמילה שנאמרת יש לה ממשות, ועלבון לעולם לא נמחק לגמרי. גם אם לא מתכוונים, וגם אם מתנצלים. אם קוראים לחברה מטומטמת את הנאמר אין להשיב. הכינוי יתייג אותה, יחלחל לתודעה שלה. היא תשאל את עצמה – אולי אני באמת מטומטמת? אם ככה אמרו עלי…
הרב בהר”ן הציע שבמקום מילות גנאי נאמר מילים ניטראליות. אם את ממש כועסת על חברה שלך תקראי לה כפית. זה היה טרנד חדש. כפית, מזלג, כלבויניק. מחזור כ’, חידש שיר מורל שממש נגע לליבי, מי שלא כ’ מזלג.
זה נשמע אולי מצחיק, אבל זה נראה לי ממש נכון. מילים יש בהן כח עצום.
ונראה לי שזה אולי חלק מן העניין בפרשה, שמשמעותי כל כך למנוע את הקללה של בלעם. כל מילה שנאמרת יוצרת מציאות. על אחת כמה וכמה מילים של נביא, ועל אחת כמה וכמה מילים שנאמרות במעמד פומבי שכזה. בלק היטיב להבין את זה.
וכמו שמילותיו של בלעם יוצרות מציאות, גם המילים שלנו יוצרות מציאות. כל מילה טובה, או לא טובה. כל מילה חשובה, וצריך כל כך להיזהר.
לפעמים מילה אחת שנאמרה ללא כל כוונה רעה עושה נזק רב כל כך! אפילו אנשים שאותם אנו כל כך אוהבים, עלולים להיפגע ממילה סוררת. בן זוג, חברה, ילדים או תלמידים. ודווקא באנשים הקרובים לנו ביותר כל כך קל לפגוע.
אחת התפילות האהובות עלי היא א-הי נצור לשוני מרע. ה’! תעזור לי לומר רק מילים טובות ומועילות! תעזור לי לעצור בעד שטף המילים המיותרות והפוגעניות! עם כל הזהירות, יש טעויות. וכאן מגיעה כוחה של תפילה, שאף היא בנויה ממילים. שאף הן יוצרות מציאות. אמירת הבקשה, שה’ ינצור לשוננו היא הצהרת כוונות, והיא מחלחלת אף היא לתודעה, וביכולתה להשפיע עלינו.
בעז”ה שנזכה במילותינו לבנות ולא להרוס, להוסיף ולא לגרוע, לחזק ולא להחליש.