הוא לא מרפה לא חושב להפסיק, כמה שאעיף אותו רחוק ממני, הוא יחזור אלי הכי קרוב שאפשר. אני סוגרת את החלון הוא נכנס מהדלת, מהחורים מהסדקים. העיקר שיעמוד בפרונט ויגיד לי אני כאן! נראה אותך עכשיו מולי. ואני מולו, חלשה כועסת ובעיקר מיואשת. כן, החמץ הזה שמגיע אלי כל יום בפורמט חדש, כמו עיתון טרי על הבוקר עם עדכונים חדשים מהשטח.. רק תיקחי ,תקראי תכניסי אותי אלייך. והוא לא מתייאש, ייאוש זה לא בלקסיקון שלו. הוא עושה עבודה מצוינת, יש לו אג’נדה מסודרת: להכניס ללב ולנשמה שלי כמה שיותר חמץ נוסח 2016,על מצע תרבות המערב. הוא מתוחכם חמקמק ויודע לעבוד מצויין. אז כל בוקר הוא מגיע אלי, חמוש במיטב העדכונים, עם הצעות מפתות בשלל תחומים. השקפה ,תרבות ,אופנה.. או שיר חדש מאיזה אליל מוזיקלי עם בונוס של סרט הוליוודי. והמטרה ברורה-כמה שיותר חמץ כמה שיותר רחוק מהנשמה הטהורה שנוצרתי איתה. ברוב הפעמים אני נכנעת, עושה לו לייק ומאשרת חברות, מכניסה אותו מהדלת האחורית ,משקרת בעיקר את עצמי, מכניסה לתוכי חמץ מכל הסוגים והמינים שיש ל2016 להציע, והוא לא קל לעיכול הלכלוך הזה. וזה בדיוק הטיימינג המושלם שהמצפון מתחיל להעביר כרטיס, עובד שעות נוספות. מעמיד את החמץ הזה מול העיניים ולא נותן לי להתחמק מתשובות. אז עכשיו!24 שעות לפני בדיקת חמץ. אני עומדת מולו מישירה מבט, בוחנת אותו מכול הכיוונים. יודעת שאני חלשה מולו וזה לא כוחות…. יודעת שנפלתי למניפולציות שלו ועדיין נופלת… אבל עכשיו ממש לפני שאני מגרשת פירורים אחרונים מהבית, אני מתנקה מנערת מסירה שכבות מצטברות, ובעיקר מתפללת שההפסקה הפיזית תיצור גם ניקיון לנשמה ,שאצא מהפסח הזה יותר חזקה וחסונה לעמוד מול הפיתויים שיש לעולם החמצי בחוץ להציע.אמן!
תהילה