בס”ד
לפסוע בשביל האמת . לפני התשובה כשראיתי אדם דתי הייתה סטיגמה ברורה ויכולת דיאגנוזה שעוברת מפה לאוזן דור אחרי דור : “אדם חלש, מסכן ,לא יודע להתמודד עם החיים האמתיים בלי החוקים, הוא כלום “. ככה תרצתי לעצמי שנים.ביום שהאור נדלק בליבי ,נשמתי ופסעתי בדרך הסבוכה של שביל התשובה ,רק אז הבנתי כמה אני חלשה עם הגינונים וההרגלים שלי וכמה חוזק אני צוברת בכל פסיעה בשביל האמת. הכי קל בעולם לרדוף כל היום אחרי הנאות ,בילויים ,הערצה,יוקרה ,לצבור כספים בלי לחשוב בכלל לתת,כל היום לרדוף אחר מה אנשים חושבים עליי ולהתעלם מהאמת.
כמה קל מבוקר ועד לילה לעשות רק מה שטוב לי, נוח לי ,מתאים לי, שווה לי ,לא להסתכל לצדדים ,לראות רק את צרכי ועצמי ומידיי פעם לעשות טובה למישהו בכדי שיצא לי משהו מובהק מזה ולהרגיש מזה צדיקה…..! והקטע ההזוי ביותר שהאכילו אותי בכפית שאני ככה החזקה והמתמודדת! . כמה קושי יש בלתקן את האופי ,החינוך והערכים שרכשת כל חייך ולהבין שהבסיס מוטעה. כמה קשה להודות באמת ! כמה קשה לעבוד על מידת הכעס! להפסיק להאשים ,לקלל ,לרכל ,לעגל פינות ,לכעוס ולרתוח שמשהו לא כרצוני ,לדפוק את ההיא ואת ההוא קצת בלי שירגיש, להתנצח בכל ויכוח, להצניע במקום לחשוף, להכניע את מידת הגאווה ,להתנצל על הספק הכי קטן שמתגנב ,לא להתגאות ולחשוב שאני מתנת כול חי! לעשות סוויץ’ ענקי ולתקן אט אט, בשקט וכניעה כל מידה ומידה, להבין כמה חיית בהכחשה וכמה פגעת ,ביזית ,רמסת .רק עכשיו יש מודעות לאמת מידת הנזק ואת עומדת מול הבורא, מול הראי, מול הסביבה וצריכה להתמודד עם מצבור של חיים שנסעת על אוטומט .
חישבו על זה, כמה קל לקחת קרטיב, לשים פס,לנסוע לים בשבת ,לפצח גרעינים ולשכוח, להתמכר לקרני השמש השובבות ,לצחוק להסתלבט ,להעיר לזה לרכל על זו ,לנסוע בלי תמרורים, לזרום בקצב הסלסה . תוך כדי כך להאמין בכל מאודי שהדתיים הם הם החלשים, הם המסכנים ,להשמיץ ,לזלזל בלי לטעום פירור מהכריך שהם נוגסים ממנו ,להיות בטוחה בתוך ביצת הגאווה שלי ולהיות עיוורת לשונה הכול כך דומה שנמצא כה קרוב . היום, כשיש באמתחתי מידע קונקרטי על שני העולמות, כשטעם הכריכים כה זך ורענן בחיכי ,אני יכולה לומר בפה מלא שלהיות אישה דתייה ,איש דתי ,זו עבודת פרך ,עבודה סיזיפית מתמדת. כל צעד אני בוחנת באלפי עדשות ,יש תמרורים בוהקים בדרך, ישנם שוטרים עם דו”חות ונהגים שסתם מתגרים או מנסים להוריד אותך מהפסים. כל צעד מערכת המשפט הזו מכוננת בי .לפעמים בא לי לצאת החוצה לראש הקטן שהיה לי לפני ולשוט לי בעולם הצחוק והסבבה אבל הידע שצברתי ,הייראה מהיושב במרומים מהבריות ,האכפתיות שמפעמת בי ,לא נותנת לי מנוח ואני מבוקר ועד ליל עובדת על עצמי .אני רק נזכרת שפעם הייתי בטוחה שלהיות אדם דתי זו חולשה ומצטערת כל כך כמה פתיה הייתי וכמה יש לי להודות שזכיתי לטעום מכריך האמת בחיי בצעירותי ויש לי הזכות לשנות ולצבור מצוות שהולכות איתי לכל מקום .
שנתמיד בשביל האמת ,נדרוך בנעליים גסות בשביל החיים אך נפסע בעדנה , נזהר לא לרמוס אף חרק ,לא לקטול אף צמח, לרכון ולהריח פרח ססגוני ונדע להתפעל מכל גרגר קטון שנקלע בדרכנו .המשיכו להתהלך בצעדי בלט בעולם הגס! אתן נשים חזקות !.
דיקלה אופל. http://mitchzeket.com/