בס”ד
יסוך עליך אלוקיך
ראש השנה עבר, יום כיפור חלף, אני עודני כאן בבית החולים בברוקלין.
הימים חולפים להם לאיטם ,אני כבר מורגלת לחדר שלי, כל שלושה ימים מתחלפת המיטה שלצידי ביולדת מאושרת אחרת או לסרוגין יולדת בקיסרי שנשארת בחדר חמישה ימים ועוזבת עם התינוק בזרועותיה ואני עודני פה.
האחיות מכירות אותי ,הרופאים של משמרת היום והלילה ואני כולי געגועים לביתי ולמשפחתי .
כל יום שעובר קשה אך מציל נפשות .
חג הסוכות קרב ובא ומעבר לקו הטלפון כולם מתכוננים לחג הקדוש.
לי כבר אין תקוות לצאת.אני מקבלת את הדין באהבה ושמחה בחלקי.
בעלי מגיע מידי ערב ואני כבר מכינה אותו היכן להתארח בחג הסוכות עם הילדים .
בליבי מתפללת אני שבחסדי השם אוכל לקיים את המצווה הקדושה פעם בשנה לשבת בסוכה, להריח את ריח הסכך, להביט בו ולגלות כוכבים ,להצטופף קרוב קרוב בין בני משפחה ,לברך לשיר ולהתענג על קדושת החג.
את המיצווה הזו לא יכולים להכניס לחדרי. זו מיצווה שאני יכולה לקיים רק מחוץ לכותלי בית החולים ,אך אני מכבה את התקוות בזיכרונות מהאכזבה של ערב ראש השנה .
יומיים לפני החג מחליפה את המיטה לצדי אישה ממוצא פורטוריקני שילדה בניתוח קיסרי. היא סובלת מתופעות הלוואי ואני בצד השני של הווילון שומעת את הסבל שלה,מבועתת, מתפללת שאזכה ללדת את לידת התאומים שבקרבי בלידה טבעית כדרך הטבע למרות שהסיכוי קלוש.
בעלה הצטרף ולא עזב את החדר. הוא קולני ולא מציית לחוקי המחלקה. הוא מטיל את מימיו בשרותים שלי ושל היולדת ,צועק ,לא עוזב את החדר עד השעות הקטנות של הלילה, רק אחרי שהשומר בא לצעוק עליו.
הוא ממש מטיל אימה במחלקה.
אני מדברת עם השם כל הלילה שיעשה לי נס שלא אצטרך להעביר את חג הסוכות במחיצתם.
השחר הפציע ועמו גם בעלה של היולדת הגיע.הוא נכנס לשרותים הפרטיים שלי ושל היולדת וכשהאחות העירה לו הוא הפנה את זעמו כלפיי, הולך לכיווני ומקלל ומגדף. אני הלומה, מביטה בו שותקת . כל גופי רועד והבטן הענקית שלי מתהפכת. אני יוצאת מהחדר ולא מוכנה להיכנס פנימה .
לא הייתה אחות יהודיה במחלקה. היום הוא יום חג וכל האחיות היהודיות נסעו לבתיהן .לא רציתי להתקשר לבעלי ולספר לו. ישבתי בלובי עם עמוד האינפוזיה ,דמעות של צער עלו בעיני, רעד אחז בגופי. התפללתי לשם שהסיוט הזה ייגמר כבר!
לאחר חצי שעה הופיע מאחורי רופא. הוא שאל לשמי. עניתי . הוא היה שליח השם.
“דקלה, קבלתי הוראה לבדוק אותך ואם יתברר שאין פתיחה נוספת את משוחררת לחגוג את החג שלכם”.
איזו שימחה אחזה בי .
נכנסתי לחדר ,משך הבדיקה התחננתי לשם בתפילה. רציתי להריח את ריח הסכך הרענן עם הרטיבות של הגשם הראשון. חפצתי להצטופף עם בעלי וילדי בסוכה, לברך ,לנענע לולב, להריח אתרוג. לאחר הבדיקה הודיע לי הרופא שאני משוחררת.
“לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יְהוָה, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה– בְּיוֹם רָעָה:
יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ; בְּצוּר, יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי, עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ, זִבְחֵי תְרוּעָה;
אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה, לַיהוָה.”
התקשרתי לבעלי. הוא מהר לקחת אותי לאחר חודש וחצי בבית החולים.
דודתי הסכימה לארח אותנו למרות ההתראה הסמוכה לערב החג.כמה שהתרגשתי .
קיפלתי את הציוד שלי מהמדפים לתוך התיק. מתנדבת יקרה הופיעה עם הפמוטים החשמליים ושמחתי לומר לה שהחג הזה חג הסוכות אינני זקוקה להם !.
אחות הגיע עם כדורים ושחררה אותי מעמוד האינפוזיה. החיוך לא מש מפי. בעלי הגיע. לא ספרתי לו את שארע לי שעה קודם. רק רציתי לצאת החוצה לאוויר הפתוח לבית שלי, לילדים המתוקים ולחג הסוכות!
יומיים לאחר חג הסוכות הקדוש ילדתי את בנותיי תהל- שולמית וענוה-נעמי בלידה טבעית ,ישתבח הבורא! כשהן במשקל בריא ולאחר יומיים השתחררנו יחדיו לבתינו , זהו חודש אלול שלי .
חג של שמחה שענני הכבוד יסוכו על עמנו עד עולם אמן סלה.
שלכם,
דיקלה אופל.
באהבה והודיה לבורא עולם.
א לְדָוִד: יְהוָה, אוֹרִי וְיִשְׁעִי–מִמִּי אִירָא;
יְהוָה מָעוֹז-חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי, מְרֵעִים– לֶאֱכֹל אֶת-בְּשָׂרִי:
צָרַי וְאֹיְבַי לִי; הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם-תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה– לֹא-יִירָא לִבִּי:
אִם-תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה– בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-יְהוָה– אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ:
שִׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, כָּל-יְמֵי חַיַּי;
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יְהוָה, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה– בְּיוֹם רָעָה:
יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ; בְּצוּר, יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי, עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ, זִבְחֵי תְרוּעָה;
אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה, לַיהוָה.
ז שְׁמַע-יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא; וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ, אָמַר לִבִּי–בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת-פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי– אַל תַּט-בְּאַף, עַבְדֶּךָ:
עֶזְרָתִי הָיִיתָ; אַל-תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי; וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי יְהוָה, דַּרְכֶּךָ: וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר–לְמַעַן, שׁוֹרְרָי.
יב אַל-תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי: כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא–הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-יְהוָה: בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה.