ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותם בלבד.
בפשטות, האמירה היא שאסור להשתמש בנרות חנוכה אך מותר לראותם.
השפת אמת מסביר שמצווה לראותם.
מצווה להסתכל בנרות.
לא תמיד מצליחים לשבת ולהתבונן בנרות, אבל השפת אמת אומר שמצוה להתבונן בנרות. ממש כדאי.
השפת אמת מסביר שבנרות, יכול אדם לראות את עצמו.
מה רואים בנרות?
אומרים שהנר נמשל לגוף, והלהבה נמשלה לנשמה. הנר מזכיר לנו את הנשמה. את נקודת החיות שיש בכל נפש ישראל. נקודה של אור. שמאיר את החושך.
ואם נסתכל טוב טוב, הנר מזכיר גם את היחס בין הגוף לנשמה.
התבוננתם פעם בנר דולק? בלהבה המרקדת?
לדעתי הנר מזכיר לנו כמה דברים.
הנר מזכיר את החיות שבנשמה. גם אם הגוף עייף ויגע, הנשמה חיה ונושמת. תראו איך היא רוקדת! לא מפסיקה לנוע.
נראה לי שכאשר חושבים על היחס שבין הגוף לנשמה מדמיינים בדרך כלל גוף ובתוכו נשמה. אם מסתכלים על הנר הדולק, רואים משהו אחר לגמרי. הלהבה אינה בתוך הפתילה, או בתוך השעווה של הנר. היא מעל, ליד, מסביב. היא בקושי נוגעת בפתילה. היא נושקת לה.
תראו איך היא גדולה ומאירה!
גם הנשמה שלנו, אינה בתוך הגוף. אינה מוגבלת, כלואה בגוף. היא גדולה ומאירה. חיונית ורוקדת.
לפעמים מרוב עיסוק בגוף, כמעט שוכחים את הנשמה.
ולפעמים מרוב עיסוק בגוף העייף, נרדמים. ומהלכים חצי רדומים.
אז הנה ההזדמנות להתעורר.
נר חנוכה, אם מתבוננים בו, יכול להזכיר לנו.
להזכיר שיש בנו נשמה.
היא גדולה. היא חיה וקיימת. בתנועה מתמדת.
שהיא מאירה, כולה אור!
תתבוננו – ואולי יהיו לכן תובנות נוספות.
שנזכה להיזכר בנשמה שלנו, להתעורר, לעורר ולהאיר.
חג שמח!!!