ישוב טלה אל חיק האם
היא הגיעה אלי לקראת לידתה השנייה. הלידה הראשונה הייתה טראומטית במובן הכי קלאסי של המילה. לידה בשבוע ה34, לאחר שנצפתה בעיה בזרימה של חבל הטבור. ניתוח חירום ולאחר מכן חודשיים של פגיה. אין מקרה יותר קלאסי מזה ללידה טראומטית. אך מה היה טראומטי כל כך? להפתעתי הרבה על הניתוח הפתאומי היא ספרה בענייניות יבשה. חודשיים של פגיה לא היו קלים אך היא למדה לשאוב מהם כוח. הרגע הכי קשה היה כאשר הסתיים הניתוח " לשנייה ראיתי את הבת שלי, אני זוכרת דבר קטן שמראים לי, ואז…" נקטע דיבורה בפרץ של בכי למשך דקה… "12 שעות לקחו עד שהורשתי לקום מהמיטה לפגיה ולראות את הבת שלי… וכאשר ראיתי אותה היא הייתה מחוברת למיליון צינורות, במקום… להיות מחוברת אלי". שם הייתה הטראומה. יותר מהאכזבה על אבדן הלידה הטבעית, יותר מההלם של הניתוח הפתאומי שלא תוכנן, יותר מהקושי לבלות חודשיים בנסיעות לפגיה בלי לראות את הסוף. הטראומה הייתה על כך שנמנע ממנה לאחוז בפרי בטנה ברגע שיצאה ממנה. כמו הרבה דברים בחיים, לומדים להעריך אותם רק כאשר הם נלקחים מאיתנו. את הערך העצום שיש למפגש בין האימא לתינוק מיד לאחר הלידה למדתי להעריך דרך הכאב העצום של האישה שנבצר ממנה לבלות עם התינוקת שלה מיד לאחר הלידה.
תהליך ההתקשרות בין האם, האב והתינוק מתחיל במגע הראשוני ביניהם מיד לאחר הלידה,וממשיך באינטראקציה אשר יוצרת מערכת היחסים המיוחדת שלהם. תהליך זה נקרא בספרות המקצועית "Bonding" . ה"Bonding" בין באם לתינוקה חזק ביותר בשעה-שעתיים הראשונות לאחר הלידה, ומגע העור בעור מחזק את התהליך אף יותר. מיד לאחר הלידה הורמון האוקסיטוצין (המכונה בשם "הורמון האהבה") מגיע לרמת שיא ומעלה את חום גופה של האם על מנת שתוכל לחמם את תינוקה, כדי להעצים את ה"התאהבות" של האימא בתינוק שלה, וכדי לשחרר חלב ליניקה. המצאות התינוק על אימו מיד לאחר הלידה מעצימה את הקשר בין האם לתינוקה, מיצבת את טמפרטורת הגוף וקצב הלב של התינוק. מצאו שטמפרטורת הגוף וקצב הלב של הרך הנולד יציבים יותר כאשר הוא מונח במגע עור לעור עם האם. ההמצאות של התינוק על אמו לאחר הלידה גם מגבירה את הסיכויים להנקה מוצלחת. תינוקות שהונחו על חזה האם לאורך זמן לאחר הלידה פיתחו תפיסה טובה יותר של השד, שהיא המפתח לאספקה של חלב עשיר יותר ובכמות רבה יותר. ההמצאות של התינוק על אמו לאחר הלידה עשויה גם להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחרדות ולדיכאון לאחר לידה. מחקרים מראים שהזמן מיד לאחר הלידה הינו זמן מיוחד להיקשרות בין האימא הטרייה לתינוק. מה שקורה בין האם לבין התינוק מיד לאחר הלידה יכול להשפיע על התנהגות האם עד חודש ממועד הלידה קשר בין האם לבין הרך הנולד הוא השלב הרביעי של הלידה. הקשר בין האם לבין הרך הנולד נוצר מעצם היותם קרובים. התקשורת חיונית להתפתחות ההוליסטית של התינוק. רב התינוקות מוכנים להתקשרות מיידית והזמן מייד לאחר הלידה הינו זמן מיוחד ורגיש לאם ולתינוק. מגע עור בעור עם התינוק מסייע להתפתחות קלה יותר של התקשורת עם התינוק.
פרופ’ נילס ברגמן (רופא שפיתח את שיטת הקנגורו לטיפול בתינוקות שנולדו במשקל נמוך) ממליץ לשמור על הרך הנולד צמוד לעורה של האם לפחות למשך 6 השעות הראשונות אחרי הלידה לאיזון מערכות התינוק.
לצערנו, לא כל בתי החולים מאפשרים לתינוק להימצא בחיק באם בשש השעות הראשונות לאחר הלידה. בירושלים בית החולים "הדסה עין כרם" הוא היחיד המאפשר זאת באופן רשמי. ולכן זהו שיקול שכדאי לקחת בחשבון כאשר בוחרים בית חולים ללדת בו.
אולם, אם מסיבה כל שהיא נמנע מהאם להימצא עם תינוקה בשש השעות הראשונות, ניתן לשקם את המצב, ולהניח את התינוק ללא בגדים על בית החזה של האם, מה שנקרא בספרות המקצועית "SKIN TO SKIN " . כאשר התינוק יחוש את מגע החזה של האם יתאפשר לו לשחזר את המצב הבראשיתי שלו התינוק נזקק בצאתו מרחם אימו לאוויר העולם.
רחלי וינשטוק,
"עלי באר", ליווי נשים במעגלי החיים,
ali-beer.co.il