Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility “ופרוש גם עלי…” | תהילה
top of page

“ופרוש גם עלי…” | תהילה

“יוני,קח את הקרש קצת ימינה לכוון שלי,עוד קצת למטה זהו זה יושב טוב.” שמעון  מניח את הקרש במקום, ויורד מהסולם בדילוג של שניים אפילו שהברך השמאלית מזכירה לו שהיא כואבת, ויש לו   הפנייה לאורתופד. הוא מנער את  הידיים שנצבעו בשחור, ומגלה  עוד כמה שריטות באצבעות שהסכך פרגן לו. הבוקר,מיד אחרי שחרית הוא קפץ לבסטה של איציק בשוק   לקנות סכך,  איציק כבר יודע לשמור לו  בצד את הסכך הכי טוב שהוא מקבל מהערבי. בהמשך יוני ואיתמר הנכדים קפצו לעזור, ועל הדרך גם לאכול ,וקצת לריב כי זה מה שעושים בחופש.  והוא סחב קרשים,הרים,סידר,  גרר סכך ונדקר באצבעות . עכשיו שנהיה חם והשמש התחילה לבשל לו את הראש ,הוא ירד מהסולם וראה סוכה מושלמת מולו. פתאום הוא הרגיש קצת כמו ילד בן שבע וחצי שרץ לאמא להראות לה ציור של בית שצייר. למרות שלגילו צריך להוסיף כמעט עוד שישים שנה,אבל גם בגיל שישים ושבע צריך מילה טובה ופרגון. “יעל “הוא קורא לביתו מהמדרגות  “בואי בואי תראי איזה סוכה יפה יש לנו” ובעודה מטפסת במדרגות לכיוונו ועומדת כבר לידו,עבר הוריקן  של רגשות  בתוכו. הבת יקרה שלו זאת שהוא גידל כמעט לבד אחרי שיהודית אשתו עלתה לעולם הנשמות, וכבר שלושה עשורים  הם חיים יחד בקומונה משפחתית משותפת, עדיין נמצאת בחזקתו ולא עם מושא אהבתה. הוא כ”כ גאה בה ומחכה למי שיזכה לחלוק איתה את חייו. עכשיו יעל עומדת מולו ומחמיאה לילד בן השבע שנמצא בתוכו. “נו איך הסוכה שלנו”? עיניהם נפגשות … “נזמין אורחים”? הוא שואל בזהירות יודע שהכול רגיש כל מילה מרסקת ומזכירה את החסר והכאב. כן! נזמין אורחים אבא.   היא אומרת בחיוך, שלבשה באותו רגע. לא רוצה לצער אותו אחרי שהשקיע כ”כ הרבה בסוכה, זה זמן שמחתינו לא? אורחים אבא רוצה.הכוונה לאחיה הנשואים הכוונה לאלה שלא מבינים ולא טעמו את טעם הלבד, הבדידות ,היאוש והאכזבה מעוד הצעה לא רלוונטית. הוא מתכוון לאלה ש’הלך להם חלק’ – התחתנו בגיל 20,  אחרי שנה כבר היו עם ילד וממשיכים להתגלגל עם המשכנתא והחיים. והיא?היא בשגרה יוצאת לפגישות שומעת הצעות וסגולות, ובחגים היא  על תקן המארחת,  המחייכת ,וקצת גננת. חתן, בית משלה ?מישהו אמר פה משהו? הכאפה של הבדידות נוחתת עליה בחגים ומזכירה לה כמה היא עדיין לבד. לא באמת בא לה לפגוש אף אחד ובטח שלא לארח. אבל היא לא מסוגלת לעשות את זה לאבא שלה שמתאמץ כ”כ הרבה. אז היא תכין מנה ראשונה,שניה ואפילו קינוח. היא תתאפר, תתלבש (בשביל מי?) ורק בלילה בשקט שכל הגיסות והאחרון האחיינים ירדמו היא תבקש ממנו שם למעלה: “ופרוש גם  עלי  סוכת שלומך”

0 תגובות
bottom of page