Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility בכל לבבך לפרשת ואתחנן | רחל וינשטיין
top of page

בכל לבבך לפרשת ואתחנן | רחל וינשטיין


ואהבת את ה' א-היך,

המילים המוכרות.

לאהוב את ה'.

בכל לבבך,

ובכל נפשך,

ובכל מאדך.

בכל כולי,

ובכל עת.

בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך.

בכל סיטואציה.

שאהבה זו תבקע מכל ישותנו, מכל נימי נפשינו.

ותלווה אותנו ביום יום,

תמיד.

שאהבת ה' -

תהיה המטרה, והתפאורה.


רש"י מסביר, על פי המדרש, את המילים בכל לבבך – בשני יצריך.

גם יצר הטוב – אוהב את ה', כפוף לה'.

וגם היצר השני... הפחות טוב.


ולכאורה זה פשוט – אבל כל כך לא פשוט.


הבעש"ט בצוואת הריב"ש מסביר שיש לעבוד את ה' בכל כוחותיו.


בכל כוחו, כמובן.

אך גם בכל כוחותיו.


יש לנו חלקים באישיות שמובן לנו שהם שייכים לעבודת ה' שלנו.

תכונות, שמקדמות אותנו. "מסתדרות" לנו.

"מתאימות".


ויש תכונות שנראות לנו פחות מוצלחות...

פחות מקדמות...

יש תכונות שאולי, לו ניתנה לנו הבחירה, היינו מוותרים עליהם.

הצד האפל שלנו...

רש"י, המדרש, הבעל שם טוב,

קוראים לנו להתבונן בתכונות אלו ממבט אחר.

לראות את הקושי שהם מציבים בפנינו,

אבל לראות שגם בהם יש כוח.

פוטנציאל.

גם הם חלק מאיתנו.

גם הם רלוונטיים לעבודת ה',

גם בהם אפשר לאהוב את ה'.

אפשר, וצריך.


איך עושים את זה?

איך אוהבים את ה' בכוחות שנראים לנו פחות רלוונטיים?

מקשים?


מקשיבים להם.

לקול שהם משמיעים.

וחושבים מה הוא אומר לנו בקדש.


דוגמא אחת לכך אפשר לראות מעניין שמופיע בהמשך הפסוק.


בכל מאדך – רש"י מסביר על פי המדרש - בכל ממונך.

צריך לאהוב את ה' בכל ממוננו,

בפשטות הכוונה היא להיות מוכנים לוותר גם על רכושנו לטובת עבודת ה'.

באמת הממון לא תמיד נראה לנו קשור לעבודת ה'.

שממון יכול להוות כלי נפלא לעבודת ה', צדקה תציל ממוות. נדיבות היא תכונה נפלאה, ונתינת צדקה היא מצווה גדולה.

יש עוד מצוות שהן מצוות של ממון.

אך העיסוק המרובה בממון – בחומר,

עלול להסיח את הדעת מעבודת ה'.

להיות גורם מונע ומעכב.

הרמב"ן מסביר שהממון מוכנה מאדך כי ממון אנחנו נוטים לאסוף מאד מאד, כלומר עוד ועוד...


רכוש פיזי – יש לפעמים תחושה שצריך תמיד עוד.

עוד שמלה, עוד תוספת לבית,

עוד ועוד ועוד...


שפע זה מצוין.

אבל לפעמים זה מבלבל.


אבל אם נתבונן בנטיה הזו לרכוש –

לרצות עוד עוד,

ונראה בו צמא,

למה?

אולי לקרבת ה'...

אולי השתוקקות לעוד רוח.


אם, כאשר יתעורר בנו הרצוןן לעוד "משהו" נחשוב רגע מאיפה הרצון הזה נובע.

אולי דווקא העוד משהו שאני רוצה באמת זה עוד תורה,

עוד תפילה...

עוד קרבת ה'...



שנזכה לאהוב את ה',

בכל לבבנו,

בכל נפשנו ובכל מאדנו.

בכל עת ובכל שעה.


שבת שלום!


0 תגובות
bottom of page