אתמול נחשפו לראשונה מימצאים מרגשים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ליד טיילת ארמון הנציב בירושלים, המצטרפים לחפירות ברמת רחל, ועל יד השגרירות האמריקאית בארנונה.
בשלהי ימי בית המקדש הראשון, ניצלה ירושלים בנס מהמצור האשורי, וממלכת יהודה שיקמה את העיר ואת העם, מן החשש הגדול. בתקופה ההיא, שבין המלכים חזקיהו ליאשיהו, התרחבה ירושלים ו’יצאה מן החומות’, דרומה.
כותרות אבן יפיפיות התגלו בשרידי בית מפואר ששימש את שכבת האצולה של התקופה הישראלית. כותרות האבן, בסגנון ‘פרוטו איאולי’, על עמודונים קטנים, היו חלק מחלון מעוצב שהשקיף על הנוף היפה בעולם, ירושלים בתפארתה.
מתוך פאר וקדושה, התחדשות וצמיחה, קוראת לנו התורה לזכור להגיד תודה.
אז איך אומרים תודה? בפרשת כי תבוא מופיעה המצווה המיוחדת שנהגה בבית המקדש – הבאת פירות הביכורים, אליהם נלווה ‘מקרא ביכורים’.
במהלך הטקס החגיגי, הביאו עם ישראל מביכורי פרי אדמתם בטנא, ונשאו נאום מרגש על הדרך הארוכה שעברו, כיחיד וכעם, ממיצרי מצרים ועד בית הבחירה.
היה עלינו לספר את הסיפור, איך יצאנו מאפילה לאורה, ומשעבוד לגאולה: “וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה’…”
המילה המנחה בפרשיית הביכורים היא נתינה. השורש נת”ן חוזר 7 פעמים. הנתינה האלוקית מזמנת לנו הזדמנויות של חסד להשיב ולתת מהשפע שקיבלנו, ולהכיר בטובה, איך הפרי המתוק הזה בתוך טנא על כתף, מבטא את תחושת הכרת הטוב “כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ”.
הביכורים מזמינים אותנו לזכור להעניק, לברך על כל התחדשות, ולומר בשמחה ובטוב לבב – תודה!
הפטרת הנחמה של השבת, שופכת אור נוסף, ומבשרת לנו שיש סיבה לשמוח. הנביא ישעיהו, בן תקופת בית הפאר שנמצא בחפירות, מנבא שגם בדורינו יתקבצו ויבואו בניה של ירושלים מכל קצוות תבל, ”כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ”, ואור ה’ המיוחד יאיר אותנו, ואת העולם כולו, לתפארה.
“לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ ה’ לְאוֹר עוֹלָם”
ערב פתחה של שנה חדשה, לאחר שנה מאתגרת ושונה, אני מדמיינת אותנו מצטרפים אל יושבי בית הפאר שנחשף בחפירות, צועדים עם סל פירות “אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם”, מכריזים מקרא ביכורים על הדרך הארוכה בה צעדנו, כיחיד וכעם, מודים לה’ ומקיימים: “וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹקיךָ”.
שנזכה! שבת שלום ומבורך