באור נרות החנוכה נראה אותן; את השלהבות המרקדות המספרות סיפורי גבורה, המביעות הלל והודאה, והמאירות באור יקרות את הניסים והנפלאות.
בשבת הקרובה יחברו להן האורות הגבוהים של שבת קודש, עם ימי החנוכה, ועם ראש חודש טבת הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
ששת הנרות שנדליק בחנוכיה ילחשו לנו בלאט את סודם של ששה סדרי משנה, סוד ששת עמודי התווך של תורה שבעל פה.
והימים ימי החשמונאים, ימי בית המקדש השני. תקופת הנבואה, שהייתה קשר ישיר ומיוחד עם הקדוש ברוך הוא, כבר תמה. עם ישראל נכנס לתקופה בה ”חכם עדיף מנביא”. מעתה עלינו לגלות את הקשר עם בורא עולם על ידי כח החכמה, על ידי עמל התורה שבעל פה.
היוונים ניסו להשבית את כח לימוד התורה. היוונים דרשו מעם ישראל להכריז ‘אין לנו חלק באלוהי ישראל’.
היוונים קיוו להנחיל גם כאן את התרבות שלהם, תרבות שמקדשת את האדם, את הגוף, את החכמה האנושית, את הטבע. תרבות שעניינה למחוק את ה’, לטשטש את הרוח, לזלזל בטהרה, ובכל מה שמעבר למוחש.
אחת הגזרות שגזר אנטיוכוס, ובעקבותן הניפו בני חשמונאי את נס המרד, הייתה לבטל את קידוש החודש. באופן אישי קצת הפתיעה אותי גזירה זו, ובמבט ראשון היה נדמה לי כי הגזירות האחרות כלליות יותר, ואילו זו – כביכול פרט קטן. לא הצלחתי להבין מה הפריע כ”כ לאותו רשע בקיום מצוות קידוש החודש.
על רקע התקופה, התבהרה התמונה.
כאמור, ימי החשמונאים הם לאחר תום הנבואה. היוונים מנסים להאדיר את חכמת האדם ולבטל את הקשר עם האלו-ה. אבל עם ישראל מדגיש דווקא בתקופה זו מסר חשוב ועדין, שיבנה אותנו לדורות:
נכון, כוחו של האדם עלה, חכמתו רבתה, והנבואה פסקה, אך על האדם להשתמש בכוח החכמה כדי לבנות את הקשר עם בוראו. כוחו ובינתו של האדם יהיו כלים לעבודת ה’ יתברך. את מה שיכלו אבותיהם להשיג בנבואה, יכולים הם להשיג כעת, ועוד הרבה יותר מזה, מתוך עמל והתבוננות והעמקה בסודות התורה שבעל פה.
עולם תורה שבעל פה נבנה בתקופת בית המקדש השני מאנשי כנסת הגדולה ועד לאחר החורבן בחתימת המשנה, ולאחריה התלמודים.
אחד הביטויים היפים שהיו במקדש לכח החכמים הוא מצוות קידוש החודש. כח נתן הקב”ה בידי החכמים, לקבוע את ראשי החודשים, ומתוך כך את כל רצף השנה והמועדים, על פי כלי החכמה שנטע בהם.
ראש החודש חל להיות על פי חשבונם של תלמידי החכמים היושבים בסנהדרין שבמקדש, ומכריזים ‘מקודש’!
נכון, צדקו היוונים שעלתה קרנה של החכמה האנושית, אך טעו בחשבם כי תם הקשר עם אלוקים.
דרך ששת עמודי התווך של חכמת תורה שבעל פה, דרך קידוש החודש והעברת המסורת מדור לדור, נולדה דרך חדשה להיפגש עם ה’, להזדכך ולהיטהר, ולטפס אל פסגת מדרגת האדם, בהיותו עובד ה’ בשמחה ובטוב לבב.
כשתיכנס השבת, וייכנס ראש החודש, כשנביט בששת נרות החנוכה, ניזכר בכח הרוחני המקיים את עם ישראל לנצח, ומכריז, במילות ההפטרה:
“לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְבָ-אוֹת”.
שבת שלום, חודש טוב, וחנוכה מאיר ושמח!