בפרשת וארא אנחנו כבר מתחילים לטעום את טעם הגאולה. לשונות הגאולה מובטחות מאת ה’, ושבע מתוך עשר המכות נוחתות על מצרים בפרשה ומכשירות את הדרך ליציאת מצרים. לאורך כל הפרשה אנחנו רואים שיתוף פעולה מיוחד ומרגש בין האחים משה ואהרון (וכן של שניהם עם מרים, בפרשות הסמוכות). העמידה יחד מול פרעה, חלוקת התפקידים המחושבת, ההקשבה יחד אל דבר ה’, והכשרת לבבות ישראל לגאולה, נעשות בצורה מלאת אחווה. “הּוא אַ הֲ רֹן ּומֹשֶׁ ה אֲשֶׁ ר אָ מַ ר ה’ לָהֶׁ ם הֹוצִ יאּו אֶׁ ת בְּ נֵי יִשְּ רָ אֵ ל מֵ אֶׁ רֶׁ ץ מִ צְּ רַ יִם … הּוא מֹשֶׁ ה וְּאַ הֲ רֹן” רש”י בשם המדרש מסביר שהתורה מקדימה לפעמים את משה ולפעמים את אהרון, “לומר ששקולין כאחד”.
כבר כאשר משה חושש להיענות לשליחות ה’, בפרשת שמות, מרגיע אותו הקב”ה בעין הטובה של אהרון אליו, והחיבור האוהב, ללא שמץ של קנאה ותחרות חלילה, באחווה אמיתית. “וַיֹאמֶׁ ר (ה’ למשה) הֲ לֹא אַ הֲ רֹן אָ חִ יָך הַ לֵוִי … וְּגַם הִ נֵה הּוא יֹצֵא לִ קְּ רָ אתֶׁ ָך וְרָ אֲָך וְשָ מַ ח בְ לִ בֹו”. אהרון שמח בליבו, ועל לב טהור זה יזכה לענוד את החושן, הנתון על הלב, בהיותו כהן גדול המשרת בקודש באהבה. ובדפי ‘הדף היומי’ מהימים האחרונים, במסכת ברכות, אנחנו פוגשים את משמרות הכהונה במקדש, אשר היו מברכים בכל שבת את המשמר היוצא בברכה מיוחדת: “אמר רב חלבו: משמר היוצא אומר למשמר הנכנס: “מי ששכן את שמו בבית הזה – הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות””. בהמשך מביאה הגמרא תפילות מיוחדות שהיו נוהגים לומר חכמים בתום תפילתם. נצטט אחת מהן, תפילתו של רב, המוכרת לנו כיום מ’ברכת החודש’, שתיאמר בע”ה בשבת הקרובה, בה מברכים את חודש שבט: “יהי רצון מלפניך ה’ אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה”.
שנזכה. שבת שלום ומבורך!
(להארות: אפרת בזק 0509742096)