שמירת הלשון

בס"ד כ"ג סיוון התשס"ט

עולם אחר…

לפני כמה שבועות, הורי סידרו את הבית וגילו כמה קלטות ישנות שהיו שייכות לי מיימי רווקותי, (לפני שנים מספר), קלטה את עיניי קלטת אחת בצבע צהוב כשתמונתו של החפץ חיים מתנוססת עליו.

לקחתי את הקלטת וייתכן שאנחנו אחרונים בדור שיש לנו עדיין טייפ קלטת באוטו, הקשבתי לה בנסיעה. איכות הקלטת משובשת משהו, כנראה השנים עשו את שלהם, אך התוכן, אח… התוכן נשאר צעיר, רענן ואקטואלי כתמיד.

הייתה זו אשה שסיפרה את סיפור חייה, איך לקתה במחלה, ה’ ישמור, וקיבלה על עצמה לדבר מול נשים על שמירת הלשון.

אין זה המקום לפרט את כל הסיפורים שחשוב לשמוע אותם שוב ושוב, שהעלתה ודוגמאות רבות בנושא.

מאז שמיעת הקלטת שמעתי כמה פעמים את צירוף המילים: שמירת הלשון, לשון הרע וכו’.

זה לא פעם ראשונה שאני נתקלת בנושא חשוב כזה, ניסיתי פעם ללמוד את קיצור הלכות לשון הרע אך לא הגעתי אפילו לחציו, לצערי ומדי פעם נתקלתי במילים הללו.

החלטתי שאם שמעתי כמה פעמים את הנושא הזה יכול להיות שה’ שולח לי מסרים וכדאי לעשות עם זה משהו.

התחלנו אני ואישי שיחיה, ללמוד "נצור לשונך", שתי הלכות כל פעם, לפני שאנחנו הולכים לישון, אמנם עייפים, אך זה הזמן היחיד שהילדים ישנים לפנינו ויש לנו קצת פנאי.

מה אגיד לכם, ישועות עוד לא ראינו (בע"ה גם זה יבוא, בזמנם…לא שבשביל זה אנחנו לומדים, אבל אתם יודעים זה לא יזיק…) אך נחת אנחנו מרגישים.

חשבתי על זה שאם העולם, עזבו, לא העולם.

אם המדינה שלנו, עזבו, גם זה קצת גדול מדי.

אם בחברה המצומצמת שלי ושל אישי, נניח שתי משפחותינו המורחבות ושניים שלושה זוגות חברים, היינו שומרים את הלכות לשון הרע, לפחות משתדלים את רובם, אני מתארת אידיליה, וואו אהבה גדולה בינינו, איזה קשר מחובר, אמיתי וקרוב.

גם אם היינו ממעטים במילים ובדיבור, מן הסתם זה היה קורה, כי חצי, אם לא רוב דיבורינו הוא עפ"י ההלכות לשון הרע, רכילות, אבק וכו’…

העומק של הדברים היה פנימי לעין ארוך וכך גם הקשר שהיה נוצר בינינו.

כמו בכל דבר כששמים סייגים וגבולות נכונים – שהנכון הוא רק עפ"י ההלכה, הבניה היא האמיתית והנכונה.

אם ניקח כדוגמה את בניין הבית הפרטי שלנו, נישואים וזוגיות עפ"י ההלכה, איך הקשר הוא ארוך תווך, עמוק ונבנה מסתם רוח שחולפת ועוברת…לכו תסבירו למישהו מה זאת אהבה אמיתית אם הוא לא חווה זאת אף פעם…

שבת – איך ניתן לראות את השבת כאוסף של איסורים והגבלות ולעומת זאת ניתן לחוש אותה כפלא ממש, בחוויה, בהרגשה, לכו תסבירו למישהו מה זה לשמור שבת באמת, אם הוא לא חווה זאת אף פעם….

ויש דוגמאות למכביר…

באיזו חברה היינו חיים אם היינו חושבים ושוקלים כל דיבור שלנו, אם היינו דנים לכף זכות כל אדם, כך מאינסטינקט טבעי, בלי לעבוד על עצמינו… אח…. איזה עולם…. עולם הבא כנראה……

שנזכה בע"ה פה בעולם הזה להרגיש עולם אחר….

רות ליבוביץ