חיפוש

סבתא של זהב | שרה בסון

שמי שרה בסון תומכת לידה במקצועי. התחלתי את הקריירה שלי כסבתא לפני 11 שנה, ומאז מנסה למצוא את שביל הזהב. מחד להיות שם בשביל ילדי והנשואים להם ומאידך לא לשכוח את אלו שעדיין בבית (שמתלוננים שהכל בשביל הנכדים…), להמשיך לטפח את הזוגיות שלי עם בעלי, ללמוד ולהתחדש בכל הקשור לעבודתי ולא לשכוח גם את הצד הרוחני שלי- שעורי תורה. אז איך מצליחים להכניס את כל זה ל 24 שעות ביממה. אז יש לי סוד לגלות לכם – יש לי הסכם עם הקב”ה והוא מאריך לי את שעות היממה בהתאם לצורך.

בחול המועד יצאתי לטייל עם נכדי לספורטק, ושם על הספסל בין נדנדה למגלשה נפגשתי עם שלוש סבתות של חג.

סבתא רחלי ספרה שכל יום היא שומרת על התינוקת של בנה עד השעה אחת וחצי, בשעה שתיים היא מוציאה את הנכד (של הבן השני ) מהגן ובשעה שלוש מגיע אח שלו מבית הספר. משעה חמש עד שבע היא נחה ואז היא הולכת לבת לשמור על הילדים עד השעה תשע , בתקוה שהיא תסיים בזמן את עבודתה.

סבתא שושי לעומתה ספרה ,שביום ראשון היא הולכת לשחות , ביום שני יש לה חוג התעמלות לצפיפות העצם, ביום שלישי היא מתנדבת בבי”ח לניאדו, ביום רביעי היא הולכת לסדנא להעצמה אישית וביום חמישי היא רוקדת רקודי עם…

סבתא אילנה אמרה : מצטערת ,אני מקבלת את הנכדים רק לשישבת . אני עובדת מיום ראשון ועד סוף השבוע, מעלות השחר ועד צאת הנשמה ואין לי כוח בערב לראות אף אחד חוץ מהמיטה שלי. אבל כשבאים הנכדים שלי אלי לשבת אני מפנקת אותם ,מכינה להם מטעמים וקונה הפתעות ,זה מה יש ושיסתדרו עם זה . מצטערת.

רק רגע אמרתי לעצמי איזה מהן סבתא יותר טובה ,איזו הדרך הנכונה ? הדרך של סבתא רחלי או אולי של סבתא שושי או אולי דוקא סבתא אילנה, זו שכל כולה למען נכדיה באשר הם – גן, ביה”ס וכד’ או זו שעדיין בקטע של לחפש את עצמה ורצה מחוג לחוג ומסדנא להתנדבות.

עצמתי את עיני לרגע וניסיתי להזכר בסבתא -ממה שלי -שהיתה עובדת בדואר של פעם אבל בכל פעם שאחד מהנכדים היה חולה היתה מתיצבת לשמור עלינו כשבסלה סיר מרק עוף לרפואתינו.

כמובן שאת כל החופשות מהגן וביה”ס בילינו אצלה נהנים ממטעמיה שלה ולא מהפיצה שהגיע עם השליח, ולא הלכנו לישון בלי ספור ,חבוק ונשיקה שלה.

כיצד ידעו הסבתות שלנו את שביל הזהב איך לתת לנכדים את התשומי שלהם אבל מצד שני להמשיך לקיים את סדר היום שלהם? איפה בדרך איבדנו את האינטואיציה הנשית שידעה לשלב בין כל הדברים גם יחד. האם איבדנו את הכושר להגיד לא ,לסרב לילדים ולדעת להגיד “לא, אני לא יכולה היום”. כאשר נדע שיש לנו אפשרות  להגיד לא היום, נוכל מחר לעזור ולשמור על הנכדים בשמחה גדולה יותר ובאהבה. היכולת שלנו להכיל את הנכדים שלנו באהבה ושמחה תהיה הרבה יותר טובה ואמיתית ומתוך נקודה טובה וללא הרגשה שמנצלים אותנו.

לכל סבתא יש את האידיאל שלה. האחת נהנית להיות פעילה, להיות in  ואחרת נהנית להתמסר כל כולה לנכדיה.

עיקר העיקרים הוא להיות בקשר עם נכדינו – קשר שכל כולו אהבה מתוך בחירה אישית שלנו ולא בגלל אילוצים כספיים וכדומה.

אין עליכם סבתות מקסימות כל אחת בדרכה היא

שרה בסון

0 תגובות