להחזיק חזק | רחל וינשטיין

יש מאבק סמוי בין הדתיות מלידה לחזבשיות.

תודו…

אמנם אנחנו אוהבות מאד, ומקבלות וכו’, ברור.

אך תמיד השאלה היא מי יותר טובה. זו שנולדה בקדושה וטהרה, או זו שבחרה בדרך התורה?

אני זוכרת שלפני שנים רבות (כן, אני זקנה ממש) חברה טובה שלי התלוננה בפני שזה לא פייר.

במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, אבל מה עשיתי? זו לא אשמתי שאני דתיה משעממת מבטן ומלידה.

אפילו פגשתי זוג הורים חוזרים בתשובה שהשתעשעו באפשרות לגדל את ילדיהם ללא תורה ומצוות כדי שיוכלו להגיע לדברים בעצמם.

הפרשה שלנו מעמידה שתי דמויות, יוסף ויהודה, אחד מול השני. יהודה יורד, יוסף מורד. יהודה פוגש את תמר, יוסף פוגש את אשת פוטיפר. יהודה נופל וקם, ויוסף מחזיק חזק ולא נכשל.

ויהודה יוצא בסדר, ויוסף מושלך לכלא. איך יכול להיות?!?!

איפה הצדק?

מי השילוח שם את השאלה הזו בדיוק בפי יוסף וטוען בשמו שזה לא פייר. למה ליהודה הכל מצליח, ממנו יוצאים בסופו של דבר דוד המלך ושושלתו, ויוסף סובל? גם באופן אישי, וגם המלכים שיוצאים ממנו, מלכי ישראל, לא מי יודע מה מצליחים.

מי השילוח אומר שהתשובה לשאלה טמונה בקלישאה המוכרת שהקב”ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.

הוא מכנה את יוסף צדיק, ואת יהודה בעל תשובה.

יוסף אינו חוטא, ויהודה מצליח להודות בטעות שלו.

אבל לכאורה יוסף שלא חטא בכלל, מה יש לדקדק עמו כחוט השערה? מה עשה?

מי השילוח מסביר שהטעות של יוסף היא שהוא חשב שהוא בשליטה, שהוא המושל. שהוא מנהל את העניינים.

הוא מסביר שמי שחוטא, מי שנופל וקם, מודע מאד לנוכחות של הקב”ה בחייו. הקב”ה הרי מרים אותו שוב ושוב.

הצדיק, שמתאמץ כל כך שלא ליפול, כל חייו מחזיק חזק, עלול לשכוח שלא הוא השולט. יש יד מכוונת מלמעלה, אני רק כלי.

ומי לא רוצה להיות בשליטה? לדאוג שהכל ילך כמו שצריך? צמיד.

אז בפועל, אנחנו לא באמת בשליטה.

השליטה הזו, הסדר הזה, זה הכל אשליה.

אם נרצה ואם לא, יש יד מכוונת. לא אנחנו הקובעים.

יש במחשבה הזו משהו מלחיץ, אולי קצת מייאש. אבל אם נחשוב רגע באמת, יש במחשבה הזו גם משהו מרגיע.

אנחנו צריכים להשתדל, צריכים לפעול בעולם, אבל לזכור שלא הכל בידינו. ברוך ה’!

כי אם הכל היה בידינו, היה פה קצת בלאגן.

טוב שיש מי שיתפוס את הנופלים, יאסוף את השברים.

וזו הבעיה של הצדיק. הוא עלול לשכוח את ה’.

אך ההיסטוריה מעידה שגם אותו צריך. לפני משיח בן דוד, בא משיח בן יוסף.

ובכל זאת, בסופו של דבר מלכות דוד היא הנצחית.

מי השילוח מסביר שהסיבה לכך היא שכאשר אדם סומך על עצמו, בשליטה, הדבר מוגבל. זמני.

הקב”ה נצחי, ולכן המלכות הנתלית בו גם היא נצחית.

ואם נחזור לדתיות מלידה ולחזבשיות, העניין הוא לא איפה נולדת, אלא באיזה תודעה את חיה.

האם את בצמיחה מתמדת? מודה בטעויות? משתדלת, נופלת וקמה? נותנת מקום לקב”ה בחייך?

אם כן, אז את במחנה של בעלי התשובה, באסכולת יהודה.

כשמרפים מן האחיזה החזקה במציאות, מחזקים את האחיזה בה’, בנצח.

#וישב #מאמרלפרשתוישב #פרשתוישב