“ההכלה”- כלי מכיל, מכלכל ויכול!
כולנו רוצות לפתח ילדים מכילים, כולנו רוצות להתפתח לאימהות מכילות “הכלה” איזו מילה מלאת עומק והשראה. איך נעשה זאת ומהי חשיבותה?
אתי רוזנצוייג-קריאת כיוון-מאבחנת דידקטית ומנחת הורים.
ההכלה היא היכולת שלנו להכיל. מקור המילה “כלי”, “מכיל” “לכלכל” “יכולת”. ככל שהכלי יותר גבוה ודפנותיו עבות, חסונות הכלי שומר את תכולתו. ולהפך, כשהכלי נמוך או דקיק הכול נכנס והכל יוצא במהירות.
איזה אנשים אנו רוצים להיות ואילו אנשים אנו רוצים לגדל? המושג “הכלה” הוטבע ע”י יונג, 01875-1960 [ בהקשר של טיפול של האם בילד שאינה נשברת גם אם תחושות ומצבים מאיימים מהתינוק מציפים אותו, היא נשארת רגועה ולא משליכה עליו את רגשותיה המורכבים. וגם ביחס לטיפול נפשי בו המטפל מכיל את המטופל ובדרך זו המטופל מכיל את עצמו. אין מידע ומתכונים על איך לעשות זאת. זה תהליך בו ככל שאנו מכבדות ומקבלות את עצמנו נצליח להכיל את עצמנו וגם את סביבתנו: ילדנו, משפחתנו והסובב. ההכלה היא גשר, מעבר בדרך לקבלה. במקום תגובות אוטומטיות, ההכלה מאפשרת לנו לשהות, לחשוב, להרגיש, לבחור תגובה ובהמשך לקבל את המצב, גם אם הוא מורכב.
אויבי ההכלה (“אויבים לא מכניסים הביתה!!!”) השיפוטיות היא אויב מספר אחד והנגטיב של “ההכלה” גם הביקורתיות מצטרפת לחגיגה ואינה מאפשרת קבלה עצמית שהיא המפתח והתנאי לקבלת הזולת. כולנו נופלים, טועים, שוגים, (כן, גם מנחת הורים!!!). השאלה, איך אנו מתמודדים ומגיבים לנפילה של עצמנו. זהו המפתח וההבדל בין היכולת לסלוח, לצמוח ולהתקדם לבין דעיכה, חוסר אונים, דשדוש ברגשות אשמה ונסיגה שבוודאי אינה מקדמת להכלה ולקבלה עצמית. לקבל את עצמנו זהו מסע של חיים ועבודה מתמדת של לדון לכף זכות, לראות את הזווית החיובית ולדעת שעשיתי ככל יכולתי ברגע הנתון, והתוצאה אינה בידיי. היכולת לשחרר אחרי מעשה, עליו חשבתי לפני, מאפשרת לי להרפות ולהתמלא ברגשות חיוביים על הבחירה שעשיתי בלי להתבונן בתוצאה, שאינה מלמדת בהכרח אם המעשה היה טוב או לא (שוב, השופט והמבקר הגיעו???). איך נפתח ילדים מכילים? • נאפשר להם חווית מוכלות– ברגע שהם משתפים ומספרים בחוויות. אני איתם. ברגש, בהבנה שהם עשו ככל יכולתם, באמפתיה ובתמיכה. “ואם עם עשו משהו שאני חייבת להגיב???” אני כבר רואה את הקוראים “קופצים”….דברו איתם בהזדמנות אחרת ותנו להם להגיע למסקנות, אל תזלזלו באנטליגנציה של ילדכם. האמינו כי יש לו מצפון, מוסר ורגשות אשמה והוא, לרוב, נבון כדי לדעת מה עשה לא טוב ואיך כדאי להתנהל בפעם הבאה. כשתחכו בין החוויה לתגובה, תלמדו אותו: 1 . להכיל 2 . לדחות סיפוקים 3 . לא להיות אימפולסיבי 4 . לפתח חשיבה וביקורת עצמאית 5 . להאמין בעצמו 6 . שההורה איתו ולא נגדו 7 . קבלה 8 . צמיחה • מחמאות על התכונות ילדינו עושים כל העת מעשים הראויים לציון ומשוב. היכולת להחמיא על התכונה החיובית הבולטת תלמד אותם ממה מורכב המיכל שלהם ותזמן להם את הרצון להגדיל ולעבות את דפנותיו. המשוב יהיה ממוקד, חיובי, עם דוגמא מעשית שמוכיחה…ויבטא ערך או מידה משמעותיים. כך ילדינו יעמיקו את ההכרות של עצמם וימשיכו לבנות בעצמם את עצמם ע”פ המודל שהתווינו להם. • העדר ביקורת ושיפוטיות כמה קשה היא המשימה וכמה מתגמלת. • למידה והתחשבות ברגשות הזולת תפקידנו, בין השאר, ללמד את ילדנו את ההיגיון, הרגשות, בהתנהגות של הזולת ע”מ שיגדלו להיות מבוגרים אמפתיים, רגשיים ומכילים. ההכלה מאפשרת לנו להתנהל בנינוחות ומתוך קבלה את עצמנו ואת זולתנו, מאפשרת לנו לסלוח ע”מ לצמוח ומהווה בסיס איתן לאישיות יציבה, מקבלת ושלווה. בהצלחה!
אתי רוזנצוייג 058-326-444-3