ואלה תולדות יצחק:
יצחק הוליד את יעקב ואת עשיו.
נכון?
כך היינו מצפים שתתחיל הפרשה?
אז זהו שלא.
ואלה תולדות יצחק בן אברהם, הוליד את יצחק.
מיהו יצחק?
הוא בנו של אברהם.
ממשיך דרכו.
שירד לגרר ואשתו נלקחה ממנו,
כמו אביו אברהם.
שחפר את הבארות שחפר אביו אברהם שנסתמו.
שעל פי המדרש היה דומה כל כך לאביו אברהם עד שכל מי שהביט בו לא יכול היה שלא לומר שהוא בנו.
יצחק, שה’ נגלה אליו כא-הי אברהם, ומברך אותו “בעבור אברהם עבדי”.
מה החידוש של יצחק?
מה העניין של יצחק?
לשמר את הקיים.
להמשיך את הדרך.
כשלימדתי בבית ספר בחו”ל התלמדים ארגנו “Yitzchak appreciation day”
יום הוקרה ליצחק.
כי בדור הסטרטאפ, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם יצחק.
בדור האינדיבידואליזם והביטוי האישי,
איש הגבולות והנאמנות לבית אבא הוא נטע זר.
צריך להתאמץ על מנת להוקיר אותו.
אבל הוא כל כך יקר…
בפרשה שלנו מסופר שיצחק כרת ברית במקום שיצחק קרא לו שבעה, המקום הנקרא היום באר שבע.
וכמו מאורעות רבים בחייו של יצחק, מאורע זה מחזיר אותנו לסיפורי אברהם.
הלא גם אברהם כרת ברית באותו מקום, וקרא למקום ההוא באר שבע (כ”א:ל”ב).
פרשה שלנו כתוב “על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה: (כ”ו:ל”ג)
הרד”ק שואל אבל כבר נקרא כן בימי אברהם?
ועונה שכאן הדבר הפך ל”יותר קבוע כבר אירע כאן אירוע פעמיים, לאב ובן.”
וואי, כמה נפלא כאשר יש המשכיות. אב ובן.
כמה חזק ולא מובן מאליו.
זה עניינו של יצחק.
להמשיך.
לצעוד באותה הדרך.
ולכן נקרא שם המקום ההוא כך עד היום.
כי אם אדם עושה מעשה, מעשה חד פעמי, איזה רושם זה משאיר על העולם?
אבל אם בנו ממשיך את דרכו,
יש כבר מסורת. קביעות.
והדבר מתקיים עד היום הזה.