משנכנס אדר מרבים בשמחה…
מהי שמחה? ההגדרה במילון: גיל, ששון, הרגשת סיפוק ורצון רב, מצב רוח עליז. שמחה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם,לרוב בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו. רגש השמחה מתבטא במחשבות ובביטוים גופניים כמו חשיבה אופטימית ,מבע פנים צוהל,עיניים מאירות,חיוכים ותחושה טובה של הגוף.השמחה מרחיבה את כוחות הנפש,הופכת את האדם לאנרגטי ונמרץ ומדרבנת אותו לפעילות ועשייה.
ביהדות השמחה מתוארת כתכונת נפש חיובית ביותר שהאדם צריך לשאוף אליה,שמביאה אותו לשלמות של עבודה רוחנית ומעידה על מצבו השלם של האדם. בשפה העברית ישנן לפחות עשר מילים נרדפות לציין שמחה: ששון, גילה, דיצה, חדווה, עליזה, עליצה, צהלה… ריבוי המילים מעיד על סוגים וגוונים שונים של שמחה ועל החשיבות הרבה של רגש השמחה-“מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.”
ואיך להיות בשמחה? מה תורמת השמחה? “מחמת השמחה נפתח הלב ונתחזק כוח השכל”(רבי נחמן). “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד,וצריך להתגבר בכל הכוחות להרחיק העצבות ומרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד,והוא הרפואה לכל מיני חולאים…וצריך לשמח עצמו בכל מיני עצות,ועל פי רוב על ידי מילי דשטותא דוקא.”(ליקוטי עצות,רבי נחמן).
יש במדע הרפואה ענף חשוב הנקרא: נוירופסיכואימונולוגיה: החוקר את קשרי הגומלין בין הנוירולוגיה: חקר המוח,הביוכימיה שלו, לפסיכולוגיה-לנפש,לרגש ומחשבות שלנו, לבין האימונולוגיה-מערכת החיסון שלנו,היכולת להתמודד עם מחלות ולמנוע אותם. מחקרים מוכיחים את הקשר ההדוק בין אמונתו של האדם ביכולות הריפוי הספונטניות של גופו,הגנה מפני וירוסים חיידקים,והחלמה ממחלות. מערכת החיסון ניתנת לאימון וחיזוק ע”י שימוש בחשיבה חיובית ודמיון מודרך-להגביר תאי דם לבנים, ולרפא ביעילות ובמהירות. לרגשות ולתפיסות שלנו על החיים השפעה ישירה על מערכת החיסון. רגשות חיוביים,ואופטימיות יחזקו את יכולת הגוף לרפא את עצמו ולהאריך חיים. גם לגישתו של הרופא ועידוד המטופל-השפעה חזקה על רגשות המטופל ועל מערכת החיסון שלו.
הצחוק הוא כלי טיפולי-לבריאות ולהבאת שמחה אל חיינו. בכל פעם שאת צוחקת – עם סיבה או ללא סיבה הגוף מייצר תאים לבנים-החשובים לחיסון. הגוף אינו מבחין האם יש סיבה לצחוק, גם צחוק וחיוך לא סיבה, או אפילו כשנדמה לנו שכעת אין טעם לצחוק-יפעלו את פעולתם ויתרמו לבריאותנו.
חוקרים חילקו סטודנטים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה מתחו מקל בין החלקים הפנימיים של הלחיים בצורה כזו שיצר חיוך. לקבוצה השנייה בצורה שיצר זווית של עצב בפנים. שתי הקבוצות נלקחו לסיור בעיר לא ידועה, וכשחזרו מילאו שאלונים בהם נשאלו גבי חוויות מהסיור: הסטודנטים בקבוצה הראשונה ראו דברים יפים, נופים ואנשים נחמדים. בקבוצה השנייה דווחו על הלכלוך שראו בעיר. כשאנו מותחות את שרירי הפנים שלנו לחיוך – המוח מקבל פקודה לשחרר אנדורפינים (חומרים דמויי מורפין) האנדורפינים מפחיתים תחושת כאב וגורמים מצב רוח טוב וגם אם לא היינו שמחות – לאנדורפינים השפעה מיידית ומצב הרוח משתפר. דוד בן יוסף בספרו “האם יש סיכוי לאהבה” מתאר כיצד החלים מסרטן ע”י צחוק. הוא אמר: “אין יום שאני לא צוחק.יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז.” ילד עד גיל חמש צוחק בממוצע 400 פעמים ביום. כשאנו גדלים מלמדים אותנו שזה לא יפה: “תתבגרי,תהיי רצינית” וכך אצל מבוגר נמצא בקושי 10 צחוקים ליום, ויש כאלו שגם פחות. בחברה המערבית אנשים צוחקים נחשבים קלי דעת, טיפשים. ואם את רוצה להיחשב רצינית, מקצועית ואחראית -“תמחקי את החיוך מהפנים.”…
למה לצחוק? במהלך הצחוק מתרחשים שינויים פיזיולוגים רבים בגוף: הצחוק פועל על מערכת הלב והדם,על השרירים והשלד, על המערכת ההורמונאלית, על מערכת הנשימה ועל מערכת העצבים המרכזית. צחוק משפר הרגשה כללית, מעלה בטחון עצמי, מפחית דיכאון, משפר תקשורת בין אישית, משחרר חרדות. בנוסף, הצחוק מביא להפרשה מוגברת של חלבון מסוג אימונוגלובולין A האחראי להגנה מפני זיהומים. הצחוק גם מעלה את הדופק וממריץ את זרימת הדם. צחוק מפעיל את כל שרירי הגוף, משחרר אנרגיה, ואף גורם לשריפת קלוריות. הידעתן שצחוק עמוק במשך שעה שורף 500 קלוריות? נשים צוחקות ב-50% יותר מגברים ומחייכות פי שמונה-אולי זה הסוד לכך שתוחלת חיי הנשים ארוכה יותר…
.