חיפוש

הפרטים הקטנים | לפרשת משפטים | רחל ויינשטיין

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

משפטים.

חוקים.

פרטים.

עבד עברי,

שור שנגח,

עין תחת עין...

עוד ועוד.

במעבר חד –

ממעמד הר סיני.


אשר תשים לפניהם –

רש"י מביא בפירושו את הדימוי המפורסם "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

ארוחה,

שולחן ערוך,

עמוס במטעמים.

זוהי פרשתנו.

מלאת ההלכות והדינים.

עם פרטי הפרטים.


ואני מוצאת את עצמי,

מדי שנה,

בפרשת משפטים,

בוחרת שוב לעסוק באותו נושא.

בהלכה.

ובפרטיה.

שכל כך אהובות עלי.

דינים אלו,

שאני פוגשת בוקר וערב יחס אחר אליהן.

פחות אוהד,

בלשון המעטה.


לפני כמה שבועות בחורה שעוברת תהליך גיור סיפרה לי שהיא החליטה לברר מדוע ישנם יוצאים בשאלה,

כהגדרתה.

"שאלתי מישהי למה היא בעצמה יצאה בשאלה".

אמרה.

"נו, למה?"

שאלתי.

"היא אמרה שהיא מאמינה בא-הים אבל לא בחכמים ובכל החוקים שהם ממציאו."

כך ענתה.

ואני תוהה אם היא הגיע לספר שמות,

לפרשת משפטים.

ואם היא הגיע – אולי קראה ונבהלה.


מי המציא כל כך הרבה חוקים?

עם כל הרבה פרטים?

זה לא דברי חכמים.

זה מופיע בתורה.

דבר ה'.

שחור על גבי לבן.


נו, נכון.

זה לא נגמר כאן.

חכמים הגדילו לעשות,

והוסיפו עוד כמה...

אבל תודו שזה מתחיל זה כאן.

די מיד.

לאחר מתן תורה.


רש"י בפירושו מביא את דברי המכילתא ומדגיש שכל הדינים האלו ניתנו בסיני.

לא לאחר מתן תורה,

במתן תורה.


בעל המאור ושמש מתייחס לאותו פירוש ברש"י ומסביר שרש"י לא רק מספר לנו מתי התקבלו דינים אלו אלא מלמד אותנו לימוד ביחס לאותם דינים.

כמו שעשרת הדיברות נתנו בסיני ברתת ובזיע,

צריכים אנו ללמוד את הדינין ברתת ובזיע.

להתרגש.

להתחבר.

להתאהב.


כן,

בכל הדינים.

והפרטים.

והדקדוקים.

כי הם כל כך נפלאים.

ומדוייקים.


ו"במקום שאתה מצוא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו" –

(מגילה ל"א ע"ב)

גדולת הקב"ה,

בענוותנותו.

גדולת התורה,

היא בכך שהיא מתייחסת גם לפרטים הקטנים.

דורשת את זכויות הקטנים והשפלים.

וגדולתה,

וגדולתו,

מצטמצמת.


שם.

במילים.

בפרטים.

ברחמיו על כל מעשיו.

בדינים.

בהלכות.


וכן,

מה לעשות,

אני מאוהבת.

מזמינה אתכם להתאהב גם...

שבת שלום!

0 תגובות