תמיד אני אומרת לילדים ששאלות זה דבר מצוין. חשוב להבין, לברר. להתחבר. מאד קשה להתחבר למה שלא מבינים.
בפרשה שלנו יש רצף של אירועים, לא ממש פשוטים. שאולי חלק ממה שעומד בבסיסם זה בירור.
מרים שואלת מה יחודו של נבואת משה? מה ההבדל בין נבואתו לנבואת האחרים?
לאחר מכן נשלחים המרגלים, לכאורה לברר? לבדוק?
מה הבעיה?
אפשר לומר שהבעיה הייתה המוטיבציה. האם היה ניסיון לברר או שהבירור היה הכיסוי לתלונה. כך נראה. אך מעבר למוטיבציה, האם תמיד צריך הכל לברר? הכל לראות?
האם יש מקומות שבהם עדיף לא לחטט? פצעים שעדיף לא לפתוח? שאלות שאסור לשאול?
רבי נחמן בתורה כ”א בליקוטי מוהר”ן מסביר שיש שני נתיבים של הבנה. יש נתיב של פנים, ויש נתיב של אחור. הבנה בנתיב אחור באה לאחר הקדמות רבות, הבנה של פנים באה ללא הקדמה. על ידי שפע א-הי. עם התלהבות.
אז איך זוכים לשפע הזה?
רבי נחמן מסביר שכמו שבמנורה היו 7 כנים שבהם עלתה הלהבה מאליה, גם לנו יש 7 פתחים. אם נצליח לפתוח אותם, גם אצלנו תעלה הלהבה מאליה.
הוא מסביר שהשפע מגיע על ידי קידוש פיו עיניו אוזניו וחוטמו. 7 פתחים. פה, שני נחיריים, שתי אוזניים ושתי עיניים.
ואיך עושים את זה?
כדי לקדש את הפה צריך לשמור פיו מדבר שקר, את האף צריך לפתוח ליראת ה’,את האוזניים צריך לפתוח לאמונת חכמים, את העיניים צריך לעצום מראות ברע.
על מנת לקבל שפע צריך לפתוח, ולסגור. צריך לתת מעבר לקדושה, ולחסום את המעבר לדברי שקר ולמראות ברע.
לפעמים נראה שעל מנת לברר, על מנת להעריך נכונה את המציאות, צריך לאסוף הרבה מידע. את כל המידע. אינסוף מידע יש לנו…
אבל רבי נחמן אומר שלא. יש דברים שפותחים את הערוצים ויש כאלו שחוסמים וסותמים. שמונעים מאיתנו לראות נכונה את המציאות.
אולי ציפינו שהמרגלים ילכו לחפש רק את הטוב בארץ ישראל?
וממרים שרק תקבל את מציאות בחירת אחיה משה?
הקול המערבי העכשוי שבנו טוען שזהו בירור שקרי, מוטה מראש.
האמנם?
האם הבירור הזה יותר מוטה מבירור לכאורה אובייקטיבי? הפותח כל דלת, בודק הכל?
האם קיים בירור נקי?!?!
רבי נחמן טוען שעל מנת לפתוח את הערוצים של השפע צריך להתיר כניסת קדושה, ולאסור כניסת טומאה ורוע כי החשיפה לרוע מטה אותנו. מטעה אותנו.
יש מידע מועיל, ויש מידע מבלבל. חוסם.
ואולי נשמע ממה שאני אומרת שאני לא קוראת חדשות, ולא נחשפת לדברי חול.
אם אם ככה חשבתם, טעיתם. אבל חשוב מאד לזכור שעודף המידע לא בהכרח עושה אותנו חכמים ונאורים יותר.