חברה אמרה לי פעם על מישהו שנכנס לפוליטיקה שחבל עליו. מתוך הנחה שמי שנכנס לסרט הזה לא יוצא ממנו בטוב. זה נכון שהרבה מפורסמים ובעלי תפקיד ציבורי נופלים, חוטאים וטועים.
יותר מפשוטי העם? בפשטות נראה שכן. זה הרי לא חידוש שלי. “אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות” (פרקי אבות), וכבר נאמר שהשררה מקברת את בעליה..
האם אפשר בכלל אחרת?!?!
הפרשה שלנו העוסקת בין השאר ברשויות ושלטון, שופטים ושוטרים, סנהדרין ומלך.
בפרשה שלנו מופיעה המצווה למנות מלך. אך כאשר העם מבקש מלך בספר שמואל, שמואל לא כל כך מרוצה מהעניין. אבל לכאורה יש מצווה למנות מלך? מה הבעיה?
יש מחלוקת האם המצווה למנות מלך היא מלכתחילה או בדיעבד. האם ה’ רוצה שיהיה מלך, או שהוא מאפשר את הדבר אך לא מעוניין בו מלכתחילה?
ישנם אלו המסבירים שאמנם יש מצוה למנות מלך אך בזמנו של שמואל עוד לא הגיע העת.
ישנו כיוון נוסף להסביר את העניין. שיש מלך, ויש מלך.
המלך המתואר בפרשה שלנו נבחר על ידי ה’. נאסר עליו להרבות נשים, להרבות סוסים ולהרבות כסף וזהב מאד. בקיצור, אם מישהו מחפש חיי עושר וכבוד – זו לא הדרך.
אך בפועל שמואל הנביא מזהיר שמלך בדרך כלל עושה את כל זה, ואף יותר.
מהו תפקידו של המלך בעולם אידיאלי? למה ה’ התכוון בציווי למנות מלך?
יחד עם האיסורים שמגבילים את כוחו של המלך מופיע גם הציווי לכתוב ספר תורה, לקרוא בו ולעיין בו כל ימי חייו. המלך צריך לירא את ה’ ולקיים את כל חוקי התורה.
המלך אמור להיות גורם שמחבר בין עם ישראל לה’. לא מפריד. הוא אמור להיות דוגמא למופת. להיות ספר תורה מהלך.
הסכנה הגדולה במלוכה היא שבדרך כלל היא מלווה ברגשי גדולה ועצמאות, היוצרים ניתוק מה’ ולא חיבור אליו. יחד עם האשליה שהכללים לא חלים על המלך או המנהיג.
ומה העם מחפש כאשר מבקש מלך?
הרש”ר הירש מסביר שלא סתם ה’ מצווה למנות מלך רק לאחר שכיבוש הארץ הושלם. תפקיד המלך אינו להוביל את העם למלחמת כיבוש מהוללת, תפקיד המלך הוא ליצור חברה מתוקנת, לסייע לעם לחיות חיי קדושה.
לחבר את העם לה’.
כאשר אנו בוחרים חנו רב, מנהיג, צריך לבחון אותו על פי הקריטריונים האלו. האם יחבר או ירחיק? האם יעודד אותנו לחיות חיים מתוקנים וקדושים יותר?
כגודל הפוטנציאל כן גודל הסכנה.
נדרשת זהירות גדולה מאד. למי שנכנס לתפקידי שררה ומנהיגות, ולמי שבוחר בהם.