חיפוש

ברגע אחד | הציפייה ל”פיצוי” | הרהורי הלב להפטרת “רני עקרה” | ענבל דרעי

שוב אני עושה את זה. שוב זה קורה לי. אני מרפרפת בהפטרה. ככה עם העיינים. קריאת מרתון ראשונית. ובום.

קודם כל אקדים ואומר שההפטרה הזו, הכל כך מיוחדת הזו, נקראת “רני עקרה” – ]שזו כבר תמיהה בפני עצמה, כי איך עקרה יכולה לשמוח? לשיר?[ חוזרת על עצמה פעמיים בשנה, באלול, והיא גם הפטרת פרשת נח. לא סתם. שום דבר לא סתם.

וכל כך שמחתי לגלות שבתוך ההפטרה הזאת, יש פסוק אחד, שזורע בי תקווה. שמזכיר לי שאחרי הרקבון, צומחת ישועה. שמיצר קטן כל כך – יכול להתהפך פתאם לגאולת עולם. בלי פורפורציה. בלי השוואה. בלי מעיקר הדין. יש לפנים. לפנים משורת הדין.

בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.

היא פתאם אומרת לי, את המשפט הזה. בעלת הבית. אחרי שעה שיחה על גלות וגאולה. על ניסיונות ועמידה. היא אומרת את הפסוק הזה. וכאילו שמעתי אותו בפעם הראשונה. עכשיו – זה נגע בי. חשבתי קצת. ואמרתי לה, ככה, בתמימות אין קץ  “תחשבי שאלפיים שנה זה רגע קטן אצלו..” אני בוהה בנקודה לא ספיציפית בכלל בחלל, לא יכולה באמת להכיל שאלפיים שנה זה רגע אחד. ואז היא אומרת לי, בהתלהבות מדבקת  – ” אז תחשבי מה הולך להיות פה – אם בשבילו רגע קטן זה כמעט אלפיים שנות גלות, ייסורים, אינקוייזציות, שואה, פרעות – כשהוא אומר לך – ‘ברחמים גדולים! אקבצך! ” לא לבכות?

ומצאתי תחליף. תחליף כל כך מרגש לביטוי כל כך בלתי נסבל שהייתי שומעת. מי אני שאגנה את הביטוי הזה, אבל הוא צרם לי את התודעה ובעיקר את הלב. “הקב”ה יפצה אותך על כל מה שעברת, אל תדאגי”. יפצה?! וכי הקב”ה מזיק למישהו? בזדון? בייסורים לשם ייסורים? וכי הקב”ה חייב למישהו משהו? וגם המילה הזאת, יפצה, מרגישה לי קצת לשון הרע על הקב”ה. אבל בכל זאת, יש ייסורים. יש אנשים שנאבקים בייסורים האלה. וכן, כל אחת מאיתנו מצפה לנחמה. לישועה. וכיף נורא לחשוב, ומאד מחזק להאמין, שאחרי כל התוהו והטירוף – יבוא משהו טוב בכאלה עוצמות שישאיר את כל הטעם הרע מאחור. אז בואו לא נקרא לזה “פיצוי”. בואו נדייק. חסד עולם – נשמע יותר טוב לא?!

“בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה”. דוגמאות לכמה אהבה מקלקלת את השורה – הקב”ה אוהב אותנו בלי פורפרציות (רגע קטן – רחמים גדולים) , רק תשימו לב – * מדרש רבה שיר השירים על הפסוק – קול דודי דופק פתחי לי: אמר הקב”ה לישראל בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה , כחודה של מחט , ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. * ״אמר רב יהודה אמר רב, כל מה שעשה אברהם אבינו

למלאכי השרת הוא בעצמו, עשה הקב״ה לבניו ע״י עצמו,

וכל מה שעשה אברהם אבינו למלאכים ע״י שליח, עשה

הקב״ה לבניו ע״י שליח. ואל הבקר רץ אברהם, ורוח נסע

מאת ה׳ (במדבר יא, לא). ויקח חמאה וחלב, הנני ממטיר

לכם לחם מן השמים (שמות טז, ד). והוא עומד עליהם

תחת העץ, הנני עומד לפניך שם על הצור וגו׳(שמות יז, ו).

ואברהם הולך עמם לשלחם, וה׳ הולך לפניהם יומם (שמות

יג, כא). יוקח נא מעט מים, והכית בצור ויצאו ממנו מים

(שם יז, ו)״ וכו׳    (ב״מ פו:)

* אין כמוך באלהים – אין מי שיעשה כמעשייך..(מדרש רבה פרשה כ”ה ו’) בנוהג שבעולם, בשר ודם עושה לו שביל בדרך, שמא הוא יכול לעשות ל(עצמ)ו שביל בים? והקדוש ברוך הוא אינו כן , אלא עושה לו שביל בתוך הים – “בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותייך לא נודעו”.. בשר ודם העבד מרחיץ את רבו – והקב”ה אינו כן – אלא  “וארחצך במים” (יחזקאל טז) בשר ודם העבד מלביש את רבו והקב”ה אינו כן , אלא “ואלבישך רקמה (שם) בשר ודם העבד מנעיל את רבו והקב”ה אינו כן אלא , “ואנעלך תחש” (שם) בשר ודם העבד טוען את רבו והקב”ה אינו כן , אלא “ואשא אתכם על כנפי נשרים” בשר ודם הרב ישן והעבד עומד על גבו והקב”ה אינו כן , אל הקב”ה שומר ישראל שנאמר “לא ינום ולא ישן שומר ישראל” * “אמר רבי אבהו, למה תוקעין בשופר של איל? – אמר הקדוש ברוך הוא, תקעו לפני בשופר  של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני”. (ר”ה ט”ז)

אוהבת ענבל 🙂

0 תגובות

הרשמי לניוזלור והישארי מעודכנת

יצירת קשר

מרכז שמים/ אשירה
רחוב יחיאלי 4 נוה צדק תל אביב
טלפון: 0722-146146
טלפון ארה"ב : 347-901-5172
חניה בשפע באזור כולו.

אודות אשירה

אתר הצמיחה הרוחנית לנשים “אשירה” הינו אתר אינטרנט המכיל מידע כולל ומגוון לפיתוח וצמיחה מבחינה רוחנית עבור נשות

 ישראל. 

לתנאי שימוש ופרטיות >>

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה)

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Flickr