Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility ארבעה זה יותר קל מאחד
top of page

ארבעה זה יותר קל מאחד

‘ארבעה זה יותר קל מאחד’

איך זה יכול להיות? הייתכן? הרי ארבעה ילדים זה אומר: יותר ילדים מידיים פנויות,סיכוי גדול יותר ללילות לבנים- כי כשאחד מתחיל לבכות – כולם מתעוררים,יותר מסיבות סיום שנתיות ללכת אליהן,סלי כביסה עמוסים יותרוהגדלת התקציב החודשי של הסעיף – "אוכל"… אז זהו, שזה לא בהכרח הגיוני- אלא תחושתי.וגם- כל אחת חווה את זה אחרת. אחרי הכל- ‘שלושה שותפים לו לאדם’ הריון ראשון. ילד ראשון. יש תחושה של התעלות גדולה. עוד לפני שאת יודעת אם זה בן או בת או שניהם גם יחד, את מסתובבת בעיניים נוצצות עם האולטרא-סאונד הראשון מוחבא בסידור, שבו הראו לך דופק בעובר בגודל מילימטר, ואף אחד סביבך לא מבין את פשר הברק בעיניים, כי הרי מי שיודע על ההריון הינם: את, בעלך והקב"ה- אחרי הכל- שלושה שותפים לו לאדם… ואת מוצפת בים של מידע אודות ההריון- מרופאת הנשים שלך שעוכבת אחר גדילת העובר ומפנה אותך לכל מיני בדיקות מתוקות יותר או פחות, ספרי הדרכה להריון ולידה, ישראליים או מתורגמים, קורסי הכנה ללידה שבו את לומדת איך לנשום עם בואו של כל ציר, וה’דולה’, שעולה לך הון תועפות- שלקחת בשביל תמיכה נפשית – כי לכי תדעי אם בעלך הוא מהמתעלפים, הרי גם לו זה חדש. למה לא סיפרו לי ש… אבל מה שאף אחד לא מספר לך- לא כתוב באף ספר; לא מספרים לך ש:מאבדים מהר מאוד את קו המותניים,הרגליים מתנפחות- לעיתים ,מהר יותר מהרחם,סובלים מחוסר שיווי משקל- כך ש’מאבדים גובה’ לעיתים תכופות,בסופה של כל חפיפה, יש לך יותר שערות ביד מאשר בראש,אפשר לקבל צרבת גם ממים, ומה שהכי לא מספרים לך הוא- איך להתמודד עם המתוק הקטן הזה שיצא ממך, ולא מפסיק לצרוח . הרי ידוע מקדמת דנא, שתינוק שנולד, ישן הרבה. אז למה שלך בוכה כל כך הרבה?גם אחרי שהוא אוכל? מה, כבר יש לו גזים בגיל 9 ימים? ולמה זה כל כך כואב כשמניקים, הרי זה טבעי, הקב"ה בחסדו הגדול הביא רק לנו, הנשים, את היכולת המדהימה הזו, להיניק ולהעניק, אז מה לא בסדר אצלי? אז זהו. תקחי אוויר. הכל בסדר אצלך. את פשוט אמא חדשה, שנמצאת במצב של חוסר וודאות, שצריכה ללמוד הכל מאפס והולכת אל הלא נודע. את לא יודעת איך הוא יעבור את תקופת הגזים וכמה זמן היא תימשך, את עוד לא יודעת איך תהיה ההתפתחות המוטורית שלו ומתי הוא כבר יישן לילה ברצף, את לא יודעת אם כל מה שהאחות ב’טיפת חלב’ אומרת לך הוא בבחינת ‘כזה ראה וקדש’ או שאפשר להכניס גם חשיבה עצמאית; ואת הכי לא יודעת מה את עוד לא יודעת! אבל מה שמעודד בכך הוא, שבכל שלב שהילד שלך עובר- את רוכשת ניסיון, ניסיון שיעמוד לצידך בהמשך הדרך ונצרב בזכרון האימהי שלך. לכן ארבעה זה יותר קל מאחד. כי את יודעת! את יודעת שלוקח זמן לגוף שלך ל’התרגל’ למצב של חוסר שינה, והשטויות שאת מוציאה מהפה- זו התוצאה הישירה, את יודעת שהוא יסבול מגזים לתקופה מסוימת, ואת יכולה להשתמש בתכשיר הטבעי להקלה, ששמרת מהילד הבכור, ועוד לא פג תוקפו. את יודעת שלפעמים תרגישי, שהאחות בטיפת חלב מהלכת עלייך אימים על ידי המבטים שלה, בסוף כל שאלה ואת יודעת שהימים הראשונים במשפחתון יהיו לו קצת קשים, עד שהוא יבין שאמא גם חוזרת. את יודעת! אז נכון, שכל ילד הוא נשמה מיוחדת, וכל אחד חווה את שלבי ההתפתחות והגדילה במהלך חייו בצורה אחרת ואסור לעשות השוואות – אבל לעיתים, עצם הידיעה מביא עימו שלווה. לפחות לחלקנו. אז קדימה, מה את מתמהמהת, יש לך כביסות לקפל, כלים בכיור, רצפה לנקות והרבה , הרבה, – אוכל לקנות!

0 תגובות
bottom of page