חיפוש

אמרה תורה: עשה סוכה לשבעת ימים – שלומית שוורץ

" אמרה תורה: עשה סוכה לשבעת ימים…"

שלומית שוורץ. אמא לארבעה

"נכון",

"ואמא תכין את עוגת הקרמבו המעולהשלה, כי אני אוהבת",

"ולי היא תכין סלט ביצים, זכר לבוץ שמתערבב לנו בנעליים עם בואו של היורה, דווקא בסוכות,

ואבא שוב יגיד ש’אוכל משובח כזה הוא לאאכל כל ימי חייו’, וכולנו נחייך ונהנהן" ,

"אבל הכי אני אוהב- לישון בסוכה";

"כשנגמרת הארוחה, מפנים את הכול,עד לכוס הפלסטיק האחרונה, מוציאים את השולחנות והכיסאות החוצה ו",

"מכניסים את המיטות של סוכות",

"מיטות של סוכות"?

"כן נו, האלה עם מסגרת הברזל הדקה והדיקט החום, שכל שנה נשבר עוד קצת ועוד קצת וכל שנה אבא אומר לאמא- ‘רוחל’ה, צריך לזכור לשנה הבאה להחליף את הדיקט’, נקווה שהשנה הוא יעמוד בעומס"…

"כן",

"ובערב לפני שהאור כובה בסוכה,ללמוד עם אבא עוד משנה ממסכת סוכות, ולנסות ולהבין מתוכה כל מיני מילים חדשות כמו:קינוף, ונקליטי" (מה זה באמת?)

"ואז כשהשעון שבת מכבה את האור,לשכב על הגב, ולהקשיב לשקט שמביא איתו הלילה, לנסות ולספור שלושה כוכבים מבעד לכפות התמרים, ולשמוע את הסיפורים של אבא על איך הוא פגש את אמא" (איך לא נמאס לו לספר את זה ?)

"כן, אה"

"ובקריאת שמע שעל המיטה לכוון ב"לֹא-תְאֻנֶה אֵלֶיךָ רָעָה" שלא ייכנס איזה שועל טועה,שרוצה ליהנות מסעודת חג, וחושב שהגיע ללול",

"ובאשמורת הבוקר, להרגיש את אמא מכסה אותנו בעוד שמיכה, כי אנחנו מתכרבלים כמו עוברים מהקור העז",

"ולהבין שהאור הזה בעיניים, זו השמש בכבודה ובעצמה, שבאה לזרוח דווקא אצלנו בסוכה – ולא אור מסוג אחר",

אך,

סוכות,

למה רק שבעה ימים?

סליחה, אפשר לקבל קצת הארכה?

זה הרי החג שכולנו אוהבים! אני לא מכירה מישהו שלא מחכה לחג הזה, בטח אחרי 25 שעות של צום, ומתכנן מה יעשה במשך ימי חול המועד, איזה אוכל יעלה על שולחן החג, את מי להזמין,

(ואת מי לא…)

והילדים,

כל כך מתרגשים שלא רוצים להיכנס חזרה הביתה, במהלך החג עצמו,

את אומרת להם שאי אפשר להוציא משחקים לסוכה- אבל הם בשלהם, משחקים במשחק החדש שקיבלו מסבא וסבתא לכבוד החג, שמורכב מ1000 חלקים קטנטנים שמתחברים בסוף למשהו, ואז, כשאת מבקשת לאסוף, נכנסים אל תוךהקופסא גם גרגירי חול, חתיכות עלי שלכת, וחלזונות חורף קטנטנים (בגלל היורה,זוכרים?) ורק חלקים בודדים מהמשחק זוכים להיכנס פנימה – לא נורא, את היתר תמצאי אי"ה בשנה הבאה…

בעצם, חוץ מהסלסילה של הציציות והקשתות לשיער- את מוצאת את תכולת החדרים שלהם מסתתרים ב’רחבי’ הסוכה אי שם,

וזה, עוד בלי לומר מילה על סצינת הקישוטים;

שנחשפת אליה לראשונה כשאת בדרכך חזרה הביתה מהקניות, עם הקינדרלך, לפחות חלקם הגדול, כשאת עמוסה שקיות פלסטיק מלאות בכלטוב לכבוד החג, הם נעצרו ליד דוכן הקישוטים, שהיה עוד בשלבי הקמה, והפצירו בך לקנות את השרשרת הזו ואת הנורות הצבעוניות המרקדות האלה, ואת מסבירה להם שהסוכה כבר עמוסה בקישוטים מסוגים שונים- אבל הם בשלהם.

מה אנחנו לא עושים בשביל הילדים שלנו…

בואו נודה על האמת,

הרי בסוף נקנה את השרשרת ואת הנורות,כי גם אנחנו כשהיינו קטנים, רצינו שהסוכה שלנו תהיה הכי יפה והכי מקושטת מכלהסוכות בשכונה, והיא תאיר עד למרחקים, כך שכל מי שיראה את האורות המרצדים ישאל- שלמי הסוכה המאירה הזו?

וזה ימלא את ליבם של הילדים שלנו שמחה גדולה, ואנחנו לא נמנע זאת מהם,

כי הרי כתוב:

"מישלא ראה שמחה זו, לא ראה שמחה מימיו".

חג שמח

0 תגובות