חיפוש

אישה. תורה. אלוהים | ענבל נופר

נשמע כמו טריולוגיה של סופרת פמיניסטית. אולי היא אפילו אחת מנשות הכותל. אמנם לא כך. יש חיבור בין שלושת המילים הללו. חיבור עם הרבה קונפליקטים, דיסוננסים רציניים. הרי, כך תמיד היה נשמע לי, גבר – תורה – אלוהים. וספרי קבלה וחסידות מחזקים ותומכים בזה שלימוד התורה אצל הגבר זה הארת האור הפנימי והמצוות הן הארת האור החיצוני המקיף.* וכמה דיבורים ומילים נאמרו בעולם על זה שהלימוד של גבר זה זה החיבור שלו עם התורה הקדושה. זה החיבור שלו עם השם יתברך. וזה היה יכול להשמע כמו סיסמאות מפוצצות אבל, זו אמת.

ואני, שברוך שעשני כרצונו, אני אישה. הגמרא והמשניות חסומות בפניי. התפלפלפויות נלקחו ממני. הישיבה המרובה בכסא בכדי לפצח סוגיית – “שור שנגח בחמור”, אבל זו בעצם סוגיה שנוגעת באמת ושקר, – אין לי. אני אמורה ללמוד לחכות לבעלי שיחזור מלימודו ואיך לעשות שמח לילדים שלי שהולכים ללמוד תורה. שהרי “נשים במאי קא זכיין”** אני, צריכה להתעסק בטיטולים פתיתים אדומים וכביסה.

אז מה לי, עצמי, ולתורה? נכון נכון קיבלתי אותה בהר סיני , ראיתי את הקולות – אבל איך זה קשור אליי?!

מה זאת תורה?! ספר חוקים? ספר הוראות? ספר של אמת מול שקר? ספר של עצות טובות? ספר היסטוריה? אולי התורה זו דרך , דרך חיים – לכלל האומות? רק לאיש הישראלי היהודי? אולי התורה זה חיבור, זה הדבק בינינו לבין השם? אולי התורה זה משהו אחר..

התורה היא סם החיים. היא גם סם המוות. *** התורה היא סם החיים בין אם אתה גבר בין אם את אישה. מה שמעתי שם בהר סיני? מה אמרו לי הקולות? הם אמרו לי – לדבוק בחיים. אני יכולה לקחת את התורה ולפלפל בה עד מחר, אף אחד לא יעצור אותי – אבל אני אהיה חמור נושא ספרים. אני יכולה לקחת את התורה ולהדריך בה אנשים , למצוא את המוסר – אבל להיות כמו אריסטו. אני יכולה להראות דרכה נבואות, חישובי קיצים, פשט , רמז, דרש וסוד. צירופי אותיות. צירופי מילים. אפשר לעשות עם התורה הרבה דברים כשהיא חיצונית לנו. אבל זה לא אותו דבר. כמו שאת צמאה צמאה צמאה ואז שותה מים ובא לך עוד. התורה צריכה לגעת בנו במכולת, בלהכין כוס תה של יום חול, בשקט שלפני השינה, בדרך לרופאה, במקלחת. היא מרקידה לי את העצמות היבשות.

נכון לגבר יש התחברות מסויימת ספיציפית עם התורה. הוא קורא בה, לומד אותה, מעמיק בה וחודר אליה. הוא מפרק את משפטיה, הוא מרכיבם מחדש לצורת הבנה, הוא מחדד את המילה בה התחיל עם המילה בה הסתיימה השורה הבאה. הוא מתחבר, הוא עמל, הוא אפילו מתאווה אליה בבחינת גבר לאישה. כך קבע השם שהלימוד של הגבר עם התורה פועל על אותן כוחות נפש בו הגבר מתחבר עם האישה. ולאישה, איך זה מתחבר? אני לא יודעת. אבל זה מתחבר. אני חושבת שיש בזה אפילו קסם, דבר הסמוי מן העין. כי יש הרי חיבור מטורף בין התורה לאישה שהרי שתיהן על אותו משקל. לשתינו יש דיבור מרומז. את שתינו צריך לפענח. על שתינו צריכים לעמול, אל שתינו צריכים להשתוקק… והזוהר הקדוש ממשיל את זה כמעט כמו שירה (זוהר, פרשת משפטים)

צט.”הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, המסתתרת בהיכלה ויש לה אוהב.. אוהב ההוא, מתוך האהבה שאוהב אותה עובר תמיד בשער ביתה, נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה מסבב תמיד שער ביתה. היא פותחת שער קטן בהיכלה ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת ומתכסה.. כל אלו שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו, רק האוהב לבדו, שמעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה ויודע שמשום האהבה שהיא אוהבת אותו, מתגלה אליו רגע אחד לעורר האהבה אליו..” כך הוא דבר תורה. אינה מתגלה אלא לאוהבה. יודעת התורה שחכם לב הוא, מסבב שער ביתה בכל יום. מה עושה? גילתה פניה אליו מתוך ההיכל ורמזה לו רמז.. ועל כן התורה מתגלה ומתכסה, והולכת אל אוהבה לעורר עימו האהבה..”

אני, כשהכרתי את תורה רצתי לעשות קפיצת ראש ולצלול אליה. היא ניחמה אותי. היא איתגרה אותי. רציתי לדעת את כל הפירושים בעולם, רציתי לדעת עוד. רציתי לשבת שם עם הסטנדר ושיגלו לי את מה שהגברים יודעים. רציתי את הקסם שלה. אבל אין לי אותה ככה. אני לא יודעת איך לדרוש בה בי”ג מידותיה. אז מה, חשבתי לעצמי, אז אין לי תורה? עד שאני אתחתן לי, לעצמי, אין לי תורה?

תורה זה בחינת חיים! אתה חי או לא חי. איך את הולכת ברחוב?, על מה את חושבת? זה מעסיק אותך ברמת הדיבור, המחשבה? מספיק שאני אחשוב לעצמי – האם זה נחשב גזל, שלא חייכתי לזאת שלומדת איתי בקורס את החיוך הכי רחב שלי, כי אין גזל מעני אלא סבר פנים יפות? – בשביל שזה יקרא להתעסק בתורה.. כל אחת בכלי שלה.. וכולנו, כל הנשים המדהימות האלו ששזורות בחיי, בעלות תשובה וחרדיות מבית ורוחניות מכפר סבא וצפת וכל הנשים הללו לא משתוקקות ללמוד גמרא כמוני, אבל הן משתוקקות אליו – להוא שאמר והיה העולם. וזאת תורה. זה בפשטות הזאת שאת קמה בבוקר ואומרת מודה אני לפניך , מלך חי, וקיים, שהחזרת בי נשמתי, בחמלה, (כל כך) רבה אמונתך…

ענבל נופר

*תני”א, כתבי הרב אשלג **ברכות י”ז ***יומא ע”ב

#נשיםותורה #שבועות #חגמתןתורה #תורהואישה #מתןתורה

0 תגובות