פרשת לך-לך | שיעור , הפרשת חלה והופעת הזמרת נרקיס
לערב הזה קוראים אוצרות, טללים נפתחים. בערב הזה אומרים בפעם הראשונה “ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה”
וכותב הגאון מוילנא שבפעם הראשונה זו התפילה הכי חזקה, בערב הזה נפתחים אוצרות טל. מי זה הטל?
הרי אנחנו רוצים מטר… ומה הכוונה על פני האדמה ומסבירים המקובלים שראשי תיבות מטר מטר, רוח ,טל וסופי תיבות רחל, רחל היא אם הגשמים ואנחנו נתחיל לפסוע בפסיעות של אמא רחל לאט לאט.
אין ביננו אשה שלא מת לה חלום, אין אשה שאין לה חלום שהופרך, אין בעולם חלום נשי שהופרך שהופך לפרוכת שאפשר לאחוז בה ולהתפלל על הכל, כי הקב”ה לא מוכן לתת לאשה חלום שלא יתגשם.
כי האשה הזו כ”כ רוצה להתגשם ולא הגיע, למה?? אמא רחל היא הכלה לנצח, מתה על אם הדרך בעוד כברת דרך, רש”י: מרחק תחום שבת שמעבר לו לא היה יכול לקחת אותה יותר והיה חייב לקבור אותה שם. פירוש נוסף, הארץ נקובה ככברה, ופירוש נוסף שאמר יעקב לרחל אל תמותי. הנה כבר… כבר… כבר..מגיעים.
שבע שנים חיכתה רחל לאהוב ליבה,לראשונה נתפלל את התפילה הכי יפה בסידור בעיניי “ותן טל ומטר לברכה…” “ותהא אחריתה”-אפילו אם היא מאחרת-חיים ושובע ושלום.
יום יבוא וכשאגיע למטר, למטרה, אני אבין איך כל הטל והטלטלות וכשהייתי מוטלת בצידי הדרכים כמה זה היה נכון. “ברוך אתה..מברך השנים”. בערב הזה יורד לכל המאוחרות פיוס ענק אל תוך הלב, משהו יתבהר לך אומר ר’ נחמן בתורה ר”נ ושבו העבים אחר הגשם, כל החיים שלך עננים ואפור ועוד מעט ירד גשם והכל יתבהר, ואת תגידי וואווו זה היה כל כך נכון. אומר ה’ לך טל ילדותך, טלטול אחר טלטול אתה עובר בחיים. ועוד מעט תסתכלי אחורה ותביני כמה זה היה טוב.
ומי זו רחל? יעקב רואה את רחל ועושה 3 דברים, בוכה מנשק לה ושמח. חז”ל אומרים שהייתה כמו חפץ של קדושה אז נישק לה כי הייתה כמזוזה.
מבקש יעקב מרחל להינשא לו והיא מספרת לו על אביה הרמאי ועושה סימנים בדמות סיכה בראשה.
ומגיעה החתונה ויעקב מתבלבל וניגש ללאה ומרים את ההינומה ורחל רואה את פניה ואומרת לעצמה “מכספי אחותי”-מארמית. תתבייש אחותי עד שילבינו שערותיה. מייד מורידה את הסיכה שמה לאחותה ומגלה לה את הסימנים רוקדת ושרה לה.
למה לפני 7 שנים כשידעה שאחותה מיועדת לעשיו, היא לא אומרת תתבייש אחותי .וליעקב, אני לא יכולה להתחתן איתך כי אחותי תתבייש. מה קרה לה פתאום? זה השנים. מברך השנים, רק אחרי שהיא עברה נסיון של מעוכבת זיווג היא יכולה להבין את הכאב העצום הזה ולומר: מזהה… מזדהה.. ברוך אתה ה’ מברך השנים.