השבוע הרבנית תדבר על הימים הלא פשוטים האלה – ימי ספירת העומר. האם אנחנו אנשים שנשארים בחיים, כאלה שרק שורדים? או שאנחנו אנשים חיים באמת? לאנשים חיים באמת קוראים “אנשים סופרים”, יודעים לספור כל יום ומבינים שכל יום הוא ספיר ויהלום.
האם הימים שלך חשובים לך? היום נלמד איך לחיות באמת – זה לא דבר פשוט כלל, כי זה מצריך את הדבר שנקרא “אמונה”. בזמן מאבק, האמונה וכוחות ההתמודדות הם ענקיים.. איך נשארים מאמינים אחרי שעוברים את המאבק? כשהימים הריקים נפרשים בפניך.. איך חיים כמו יהודי מאמין?
הימים מאז ליל הסדר עברו וחלפו כל כך מהר, כמה טרחנו, ניקינו ועמלנו לפני פסח ועכשיו כמעט ולא זוכרים אפילו את ליל הסדר… בשביל מה טרחנו וידענו שמחה אם היא עברה כל כך מהר וגם ככה הכל עובר? המדרש אומר: ” איך השמחה אינה ממתנת?” איך כל הדברים השמחים עוברים? אומרים חז”ל, כדי שתלמדי שימינו ספורים.. תספרי כל יום שיש לך במחיצת אהוביך.
אנחנו נמצאים ברצף של ימי זיכרון – יום הזיכרון לנספי השואה, יום הזיכרון לחללי צה”ל, להבדיל, ימי העומר – ימי זיכרון ל-24 אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו במגפה… מה עושים ביום זיכרון? ביהדות, כל פעם שאומרים “לזכור” מופיע לידו פועל נוסף “לפקוד”.. “זכרנו בו לטובה ופקדנו בו לברכה”… הזיכרון פוקד עליך תפקיד – תתחילי לאהוב מה שנשאר לך, ביום הזיכרון תתגעגעי למה שיש לך, מה שנותר לך שווה יותר..