שאלה: שלום הרבנית. מרוב שההשגחה כל כך נסתרת בדור שלנו, אני כבר לא יודעת להבחין מתי מה שקורה לי הוא טוב לי ומתי לא. מן ההגיון, כאשר אני עושה מעשים טובים, אני אמורה לקבל שפע וטוב וסיעתא דישמיא. וכאשר אני לא עושה את רצון ה’, אני לא אמורה לקבל את כל הטוב הזה. אנחנו רואים הרבה צדיקים וגדולי דור שכביכול, המזל לא מאיר להם פנים ואילו אנשים כופרים שמשמיצים את שמו יתברך, מצליחים ונראה שמרעיפים עליהם שפע מהשמים אני כל כך מבולבלת שהגעתי למצב שכאשר קורה לי משהו טוב, אני מתחילה לחשוש.. כי אני כבר מבינה שאין קשר בין המעשה הטוב ובין ה”שכר”. תודה רבה.
הר’ ימימה מזרחי: “תקשיבי את לא מצפה שאני אענה לך על שאלת איוב- צדיק ורע לו רשע וטוב לו אבל היות ואת כן מצפה, אז אני ננסה בעזרת ה’ לענות לך.. השאלה שלך היא שאלת תשעה באב, כשרואה משה רבנו את סבלו של רבי עקיבא הצדיק הזה והוא מת מוות כזה נורא, הוא שואל שאלה: “זו תורה וזו שכרה?”. השאלה הזו בדיוק נשאלת בזמן חורבן בית המקדש, “ריבונו של עולם” צועקים המלאכים, “זו תורה וזו שכרה?” וחז”ל מסבירים לנו הסבר מופלא מאוד מאוד. פעם, היתה תקשורת ישירה ואפשר היה להבין את הקב”ה בשידור חי- און ליין. אדם הראשון ה’ מדבר איתו: “אייכה?”, במתן תורה, זה כבר גילוי קצת יותר מרוחק, רואים את ה’ מתוך הענן בערפל. אחר- כך רק נביאים מביאים לנו את דבר ה’. עם סיומה של תקופת הנביאים, היתה מן יצירה כזו שקראו לה בת קול, פתאום רמקול מהשמים שאומר לך כך וכך. והיום נשארנו באילמות מוחלטת של השמים איך אומר את זה דוד המלך בספר תהילים? “אין איתנו יודע עד מה”, איש לא יודע עד מתי הוא יצטרך לחכות לישועה שלו ולמה לזה טוב ולהוא רע, אין יותר מהלך טבעי שאת יכולה לנחש על פיו אם אני אעשה ככה וככה יקרה לי כך וכך. אז מה יהיה איתנו ימימה. חז”ל מבארים לנו שיש שני סוגי קשר עם ה’ “וארסתיך לי במשפט וארסתיך לי בצדק וברחמים” יש לפעמים קשר עם ה’ שהוא במשפט ובצדק וכשאת עושה חסד הוא מחזיר לך ברחמים. זה לא עכשיו. עכשיו זה החלק השני של הפסוק “וארסתיך לי באמונה”. את תלכי בשדה לבדך לא רואה איתות שמישהו מקשיב, או מישהו שומע ובכל זאת ממשיכה להיות טובה ולהשתדל לעשות את הטוב ואת לא רואה במהלך הגיוני שזה מוביל אצלך לטוב. למה זו הבשורה הכי מופלאה שיש בעולם? אני אומרת לך דברי פילוסופיה מאוד עמוקים, מפני ששאלת שאלה פילוסופית סופר עמוקה. כשאין מהלך הגיוני של אנשים שעושים טוב וזה גורר אחריו טוב, סימן שכשהטוב יגיע זה יהיה בפתאום. אין יותר מהלכים הגיוניים או סטטיסטיים שמעידים על זה שאם עשית טוב תקבלי טוב. זו גם בשורה מופלאה כי זה אומר שבלי שציפית בלי שבכלל ראית את זה מגיע, “פתאום יבוא אל היכלו אדון אשר אתם מבקשים” זו ישועה שתבוא משום מקום, ואז תשאלי: אבל זה לא הגיוני, אבל זה לא בפרופורציה למעשים הרעים שלנו?. נכון! נכון, כי עכשיו הכל בהסתרה. אז להסתרה יש צד רע, של נו.. איפה אתה? ולהסתרה יש צד מדהים של משחק מחבואים, של הארץ עם השמים שפתאום ה’ יגיד ‘הנה.. נכון שחשבת שחושך? את יודעת למה כיביתי את כל האורות? כי אני מכין לך כזאת מסיבת הפתעה!, פתאום תיכנסי ואני אעשה וואה!! ויעופו אלף בלונים’. אבל זה לא הגיוני בכלל מה שקורה פה. נכון נשמה, אי אפשר היום לחשב מהלכים בצורה הגיונית, ואת תמשיכי להיות טובה ולעשות את רצונו, עכשיו את מאורסת לו, מתוך אמון ואמונה, ו”פתאום יבוא אל היכלו”, ותראי כמו גשם, איך כל המעשים הטובים ששילחת על פני המים, חוזרים אלייך בכפל כפליים. ה’ ישמח אותך, פתאום!”