הר’ ימימה מזרחי לפר’ וישב:
תחנת היציאה שתקבלי בה שפע, זה בחג החנוכה. קדושת לוי- לכל חג יש טקסט כתוב בפסח הגדה, בפורים מגילה חוץ מחנוכה. משום שזה לא נס שניתן להיכתב. בחג הזה אין טקסט שיכול להוריד את האור, לכל אחד ייפתח השפע לפי עבודתו. חסידות- מעשים קטנים של אנשים עושים עולם. יהודה יוצא בפרשה לגוז צאנו ופתאום רואה אישה פרוצה שזו תמר כלתו ולבסוף ממנה יוצא משיח. מעשה פיצי שמשנה עולם! ראובן רוצה להציל את יוסף מהמוות, מה הוא עושה? מציע להם לזרוק אותו לבור ובכך התכוון לשוב אל הבור ולהצילו. כשחזר כבר פיספס יוסף נמכר. אילו ידע מה היה נכתב עליו לא היה מחמיץ את ההזדמנות. מעשה קטן וכביכול חסר משמעות משנה עולמות. חיוך קטן מילה קטנה למישהו וזהו. היום שלך הכי שווה.
היוונים רצו לעשות חושך ולהשכיחם מהתורה. הגיבורים של הפרשה הם יוסף ותמר, גיבורי ההיסטוריה היהודית. מיוסף יוצא משיח בן- יוסף ומתמר משיח בן- דוד. שניהם מקבלים בוקס מהקרובים שלהם. יוסף נזרק לבור ע”י אחיו ותמר סובלת מהבעלים שלה שלא מוכנים שתהיה בהריון. שניהם סובלים עוברים צער וביזיון. הרב סולובצ’יק- בסיפור מכירת יוסף יש דמות מפחידה הנקראת איש. שאף אחד לא יודע במי מדובר. אותו איש אומר ליוסף אחיך הלכו דותנה, ובשל כך יוסף הולך לשם וכל עניין מכירתו מתגלגל. כל מה שמוביל לגלות עמ”י. ועד היום אין לנו ביה”מק בגלל מכירת יוסף. מי אתה אותו איש? הר’ סולובצי’ק- זה לא חשוב. כל הזמן אנו מחפשים את אותו איש, את מי להאשים. ‘רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום’. תפסיקי להאשים אנשים, רק הקב”ה מנהל את העולם. זה מבט חסידי! חסידות זה מישור אחר, זה להגיד שאין כלום אחר מלבד ה’, אבא זה אתה. איך תמר מתאפקת על הבושה שנעשתה לה? אבל היא אומרת אין אשמים. זה רק ה’. המצווה של חג החנוכה- זה לעשות מה שידעו יוסף ותמר, שזה לדעת לחלום. אחי יוסף היו אנשים גדולים ולכן הם נבהלים מחלומותיו. חלומות א”א להרוג ובנ”א חולם א”א להרוג. הבן איש חי- מול נרות החנוכה שהם על החלון. תראי בהם כמו סורגים ותחלמי. מה נשאר לך חוץ מלחלום?
האר”י הקדוש- לנר יש את צורת הניקוד חולם. תעמדי ותחלמי את החלומות הכי הזויים. א’ כי זה מה שנשאר לך לעשות, ב’ זה מה שנשאר לך לעשות. אבוי לאנשים שחדלו לחלום. בגמרא- מי שלא ראה חלום 30 יום שידאג. למה? כי כל עוד אתה חולם זה בר מימוש. כל עוד אתה חולם ומתגעגע זה יקרה. הדבר הכי נפלא שאימהות יכולות להוריש לילדיהן, זה חלמנות. החולם הענק זה בנימין, הבן השני של רחל. המדרש- כל בוקר היה קם ורואה חלקתו ורצועת אדמה של יהודה הייתה עוברת בחלקה שלו, תמיד היה חולם שגם לו יהיה איזה חלק בגאולה כמו יהודה. בשל חלמנותו. אומר ה’, כך אתה מייחל? בית המקדש יהיה בחלקה שלך. הר’ וולבה- אישה אומרת כל יום קדיש כאשר היא מברכת ‘שעשני כרצונו’ ככה הוא רצה אז אני מרוצה. המאמין הגדול שואל שואלת את הקב”ה אבל בצורה של תפילה. ברגע שיש מצב הכי גרוע שיש הוא יכול להיות מקפצה למשהו חדש לגמרי לגמרי. או או, כמו צליל החולם. זה השיר של הגאולה, בשיא החושך. הקב’ה כותב לך שיר רק בשבילך! הנר השמיני זה התו השמיני, סגולה לבכות מולו. תביטי בשמונת השלהבות הדולקות ולבקש אני רוצה נס, ולמה? מה גורם לא להאמין בנס? זה הסטטיסטיקה, הראיה המציאותית. יחד עם הבכי השלהבות יטשטשו לך ותפסיקי לספור כמה, הכל יכול להיות.
שיעור ראשון בניסים. בבניית משפחה. במחילה, זה להיות מסוגלת לראות מעבר למה שאת רואה, יש שני פחים שאת עלולה ליפול בהם. והם נקמה ופח הנחמה. נקמה- זה אני רוצה מיד. זה השיימינג שעושה אשת פוטיפר ליוסף כאשר הוא בורח ממנה, היא נוקמת בו. נקמה זה לרצות כאן הרגע. תרצי את המקם האלוקי, הקב’ה משלם בדייקנות. אל תחפשי נקמה ונחמה. הבדידות מאלצת אותך ללכת לחפש אותם. מי שזוכה לעשות ‘וינוס’ כמו שעשה יוסף, מעשה שאת חושבת מי רואה? במעשה כזה שאף אחד לא רואה, את מרוממת את ה’. לפעמים הנחמה שאת מחפשת כ”כ מפתה, אבל תעשי ‘וינוס’ והים ייפתח! למה? כי את תמר. הבן איש חי- כל דבר יכול להיות או ככה או ככה. כל פעם שאת רוצה להגיד ‘אוי’, תחליפי ב’טוב’. שתי המילים זה אותה גימטריא. זה מה שעשה יוסף. על כל אוי אפשר להגיד טוב. תהיי אמא מוארת. תהיה אבא מואר. גם מה שנראה כ”כ נמוך יהפוך לצליל