אומן זאת חנוכה | שיעור על שמחה בטחון ותפילה
המעשה מדבר על מלך שרצה לבדוק מי מאושר בממלכה? מה עשה, התחפש לעני והחל להציץ בבתים. ואז הוא רואה בבית אחד זוג מאושר רוקד, התפלא ושאל מה אתם כ”כ שמחים הרי המצב שלכם לא משו? עונה לו אותו עני: אני חוטב עצים ומזה קונה דברים לביתי. למחרת מוציא המלך כרוז: אני לא מרשה לשלם יותר לחוטבי עצים. כאשר מגיע לביתו של העני שוב רואה אותם שמחים ורוקדים. מתפלא המלך ושואל כיצד ייתכן? אומר העני אני חייל ומרוויח מזה כסף ומזה אני קונה דברים. למחרת מוציא המלך כרוז, לא לשלם יותר לחיילים שכירים. שוב חוזר להציץ בביתם ומגלה אותם שמחים ורוקדים. למחרת מגיע לצבא ומבקש חייל שיוציא להורג, והוא בוחר בחייל העני. אותו עני מתפלל רבש”ע תעשה נס שהחרב מתכת תהפוך לעץ ואכן ברגע שהוא שולף את החרב הוא מגלה שהיא מעץ. ואז המלך מתגלגל מצחוק, ואומר לא רק שאני לא הורג אותך אלא גם שאני מפרנס מעתה אותך ואת אשתך.
אומר ר’ נחמן הקב”ה אצלך אורח, כל הזמן הוא צריך להציץ עלייך כי את לא נותנת לו להיכנס. את מוצאת כל הזמן פתרונות עד שאת מגיעה למצב שאזלו התקוות, ושם את צריכה רק עוד תפילה אחת שלא הגיוני שתשנה את המצב הנתון. דווקא בזכות עוד תפילה אחת, יהיה לך חן בעיני ה’. מדוע דווקא אז תמצאי חן בעיני ה’? כי הפסקת לשלוף חרבות, את במצב של חידלון.
‘בי אדוני’- בדלות שלי אני יודעת שיש אלוקים, ולכן אני פונה אלייך. בכל פעם שאת רואה פרעה מפחיד בחייך, תמיד תדעי שיש במקביל לגזירה יכולת תשועה. ‘כמוך כפרעה’. אומר הקב”ה היש בכם אב או אח? אם אני אבא שלך, לפני שאת באה אליי בתפילה. את מאוחה עם עמ”י? ‘יש לי אב זקן’- התפילה נהייתה זקנה. ה’ הזדקן בעינינו. אבל מה לא הזדקן אצלנו? אלו האחים שלנו, אהבת ישראל שלנו. אין אנחנו יכולים לראות בצער של אחרים. לא צריך יותר מזה.
כל סיטואציה שתקלעי אליה, תאמרי ‘בי אדוני’. ה’ בוא איתי יד ביד. והוא לא יעזוב אותך לעולם, רק תכניסי אותו לעולמך!