מעצבת שמחות | הר’ ימימה מזרחי

מעצבת שמחות | הר’ ימימה מזרחי

אנחנו בשבוע הזה של התנעת המנוע של השמחה.

פרשת תרומה נראית קצת משעממת, היא נשמעת כמו מפרט טכני. מה האורך של המשכן? מה הגובה?  איך נראות היריעות? הכל נשמע כמו טכניקה מאוד משעממת.

וזאת פרשה שהרעיון שלה הוא מהמם. אתן יודעות מה זה תרומה? תרומה ביהדות זה לקחת משהו פיצי, זה יכול להיות 1/60 ממשהו, והדבר הפיצי הזה עושה דבר ענק.

בפרשת תרומה כל הנשים וכל הגברים מביאים דברים פיציים תרומה למשכן: חוט זהב, קרש למשכן, מרצפת לקודש הקודשים. והקב”ה אומר: מהתרומה הפיצית הזאת שלך, שנתת בכזאת אהבה והיא קטנה, אני בא לגור איתך. אני בא להיות שכן שלך.

“ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם” אני בא בגלל תנועונת קטנטונת שעשית.

בנות הסברתי עכשיו את המשפט “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. אתן יודעות מה זה “מיש..”? זה רגע שהוא חלקיק שנייה, הוא פיצי, הוא כלום. “משנכנס אדר”- אתן יודעות מתי זה? השניונת שבה שוקעת השמש ביום רביעי בערב. מי שמאחרת, אני מרשה לה יום חמישי ושישי כי זה עדיין ראש חודש אדר.

אבל אם בנקודה הקטנה הזו של “משנכנס אדר” את מתרוממת, בתרומה קטנטנה, נותנת משהו עבור השמחה של עצמך ושל הבית שלך, אז נהיה “מרבין” זה יעשה כל כך הרבה,  תנועה פיצית וקטנה עבור השמחה. תמורת מעט מאוד אתן כל כך הרבה.

לר’ נחמן יש סיפור מהמם שקוראים לו “מעשה בצדיק שנפלה עליו עצבות” פעם אחת היה צדיק שהפך להיות נורא עצוב, למה? כמובן יש פה את הציניות של ר’ נחמן, כי צדיקים הכל צריך להיות פרפקט אצלהם כביכול. אז הוא נהיה עצוב והוא לא מוצא במה לשמוח, כי כל מקום שהוא מסתכל הוא אומר- זה לא משמח, זה לא משמח. ואז הוא פתאום נזכר בברכת השחר “ברוך שלא עשני גוי”, והוא אומר וואוו יכלתי להיוולד גוי.. איזה מזל שאני לא גוי.

בנות זה כמובן עוד פעם ציני. כי זה מה שיש לך לשמוח? במשהו שהקב”ה לא עשה לך? על זה אתה אומר תודה? אז בשמחה המסכנה הזאת, הוא מתחיל לשמוח ולשמוח, ופתאום, הוא מרגיש שיש לו כנפיים. והוא מתחיל לפרוח באוויר והוא מסתכל על עצמו למטה ואז הוא אומר: אני נורא רחוק מהמקום שהייתי בו קודם, ואנשים יחפשו אותי, הם לא יבינו לאן נעלמתי. ואז השמחה שלו נגמרת בבת אחת, בבום. והוא נוחת בחזרה במקום.

#העצמהנשית #מדרשייתאשירה #הרבניתימימהמזרחי #פרשתהשבוע