מה זו אהבה מתוך שיעורה השבועי של נורית אילון הירש ימי שני במדרשת אשירה בשעה 19:30
הנושא של השיעור היום הוא ‘כבוד’, והפעם דווקא מכיוון אחר לגמרי. תמיד כשאנחנו מדברים על כבוד אנחנו מתמקדים בכך שעיקר העבודה שלנו היא ענווה התבטלות ושפלות. אנחנו אמורים לברוח מהכבוד ומההתנשאות- ‘כל הבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו’ וכד’. היום ננסה לדבר על הנושא הזה דווקא מזווית אחרת.
במצב של בריאות נפשית, יש לנו באופן טבעי תחושת מכובדות פנימית. הרצון שיכבדו אותנו, ובוודאי שלא יפגעו בכבודנו. זה בולט מאוד בעיקר אצל ילדים, שהתחושה האינטואיטיבית הראשונית הזו לא נפגמה אצלם. ילד שמקבל יחס מזלזל או פוגע מאדם אחר, מיד מרגיש שמשהו לא בסדר והוא כבר לא יאהב או יעריך את האדם שמבייש אותו. זה בגלל שיש בכל אדם צלם אלוהים, חלק אלוה ממעל. הצד הנעלה הזה שבנו הוא זה שגורם לנו באופן טבעי להרגיש מכובדות.
מהי אותה מכובדות? המילה ‘מכובדות’ היא מלשון ‘כבדות’ – שיש למשהו משקל ולכן גם ערך ומשמעות. אדם שאין לו תחושה שהוא בעל ערך ומשמעות משהו בקיום שלו לקוי וחסר. תחושת המכובדות הזו מקבלת ביטוי ברצון שיקשיבו לדעתנו, שיסתכלו לנו בעיניים, שיכירו בקיומנו ויתחשבו ברגשות שלנו. זהו בעצם הצורך הפנימי שלנו באהבה וקשר עם הזולת. אנחנו מחפשים הכרה מהסביבה ואישור לערך ולמשמעות שלנו. צריך להבין שהמכובדות הזו לא נובעת דווקא מהתנשאות וגאווה עצמית, אלא מדובר בצורך קיומי בסיסי שבלעדיו חיינו אינם חיים.
אנשים רבים ובפרט נשים רבות, מתמודדים עם מציאות של השפלות, עלבונות ובזיונות. אחת מהדרכים להתמודד עם מצבים כאלה היא כביכול בדרך הרוחנית. ניתן לעיתים לשמוע מאנשים במצבים כאלה משפטים כמו- “אישה טובה עושה רצון בעלה”, “ישמע בזיונו ישתוק וידום וכו’. אבל לפעמים זו לא הגישה המתאימה.
במציאות המורכבת של החיים שלנו, בכל מערכת יחסים שנהיה בה – בזוגיות, במשפחה, בבית הספר, בעבודה אנחנו נעמוד בניסיון של הכבוד. אנו מבקשים כבוד מצד אחד, ונדרשים לתת כבוד לאחר מצד שני. הניסיון הזה מצריך מאיתנו לדעת לאפיין את מערכות היחסים שלנו ואת האנשים שסביבנו כדי שנדע להגיב בדרך הנכונה.
יש ספר שקניתי השבוע, מתוך הניסיון להעמיק בנושא הזה. שם הספר הוא ‘משפלות לחירות’, של ד”ר מרים אדהאן. היא מנתחת בחישוב כללי את סוגי האנשים הקיימים בעולם. היא אומרת ש-10% מהאוכלוסיה הם ‘צדיקים’ – כלומר לא רוצים לפגוע באף אדם, וגם מצליחים שלא לפגוע באף אדם. 60% מהאוכלוסיה הם ‘נורמלים’ – כלומר לא רוצים לפגוע באף אדם, אבל יכולים בלי לרצות ובלי לשים לב לפגוע במישהו. אנשים כאלה בדר”כ גם ירגישו חרטה וצער, וינסו לתקן את המצב ואת עצמם. 15% מהאוכלוסיה הם אנשים שהם בעלי הפרעות אישיות מכל מיני סוגים. הרבה פעמים מדובר באנשים שיש להם סוג של נכות רגשית, אינטיליגנציה רגשית מאוד נמוכה וכד’. 15 האחוזים הנותרים מתוך האוכלוסיה מכונים ‘רשעים’. מדובר באנשים שלא יכירו בטעות שלהם ולא ינסו לתקן או לשפר את עצמם. בדר”כ קשה לנו להשתמש בכינוי הזה, והוא נראה לנו קיצוני מדי. יחד עם זאת, צריך לדעת שיש גם אנשים כאלה. זה חשוב כדי לא לאפשר לאנשים מסוג כזה לפגוע באנשים אחרים.
בהקשר של מערכות היחסים שלנו, אם יש לנו מערכת יחסים שבאופן קבוע מכווצת אותנו, או משאירה אותנו ‘ריקים’ מבחינה רגשית זה אומר שצריך לבדוק מה מייצר את התחושה הזו וללמוד איך לתקן את זה. חשוב להדגיש שוב שכדי להגיע לתיקון במערכות היחסים שלנו, צריך להבין שאותו כבוד שאנחנו מדברים עליו מתייחס בעצם ליכולת שלנו לאהוב ולהיות נאהבים. זהו הבסיס הקיומי שלנו ושל כל האינטראקציות שלנו עם הזולת והמציאות.
ד”ר אדהאן כותבת הגדרה מאוד יפה לאהבה, תוך כדי שימוש בשבע הספירות התחתונות בתורת הקבלה. המון פעמים אנחנו מבלבלים את המושג של אהבה עם חסרים וחסכים רגשיים שאנחנו מנסים לפצות עליהם. זה בעצם אומר שרוב מערכות היחסים שלנו, ובפרט המערכת הזוגית, אינן באמת מתוקנות. אנחנו בעצם לא באמת יודעים מהי אהבה, מהו הערך העצמי שלי, מאין נובעת המכובדות שלי. ההגדרה של אהבה מאפשרת לנו לבדוק את מערכות היחסים שלנו לאורה ולראות האם מערכות היחסים שלנו מתוקנות או מצריכות עבודה ותיקון.
.
לשיעורים נוספים של נורית אילון הירש במדרשת אשירה בנושא עבודת הלב עפ”י החסידות וליקוטי מוהר”ן לחצי כאן>>