מדריך לתקופת מחלה פרק ג’
עדנה קדוש / טיפולים וסדנאות ברפואה משלימה / צומת גוש עציון 050-5574065 ednakadosh@walla.co.il “קודם שאני מתחיל בעבודתי הקדושה לרפא את יציר כפיך, הריני מפיל את תחינתי לפני כיסא כבודך… שאעשה את עבודתי באמונה… זכני להביט על כל סובל הבא לשאול בעצתי כעל אדם, בלי הבדל בין עשיר ועני, ידיד ושונא… את האדם בצר לו הראני, רק את האדם… כאשר כסילים יבזוני חזקני, אהבתי למקצוע תחזק את רוחי מבלי להתחשב עם זקנת המלעיגים וכבודם. רק האמת תהיה נר לרגלי”… פרק זה מדבר אל המטפלים השונים, אל התומכים בחולים ואל המטופלים שלוקחים אחריות על עצמם. החולה כולל שתי בחינות. בחינת החולה ובחינת הרופא של עצמו. כאשר שתי הבחינות קיימות באיזון, יש ריפוי אמיתי. קרוב ללב: המטפל מכל סוג צריך להרגיש התעניינות במטופל, אכפתיות, להרגיש שהמטופל “נכנס ללב”, לרצות לסייע. לעיתים המטפל חושב על עצמו ורואה את עצמו ליד המטופל. על כן צריך המטפל לשים עצמו בצד בזמן הטיפול. אם עולה לו “הנושא” של עצמו בזמן הטיפול, יאמר לעצמו שהוא שם לב למה שעלה, כרגע מזיז הצידה את הנושא, ואחרי הטיפול יתפנה לטפל בעצמו. ע”י זה יחזור ויהיה נוכח באופן נכון ליד המטופל. החולה עצמו, המטופל, ייתן לעצמו מקום, יהיה קרוב לליבו וייתן תשומת לב לעצמו ויחד עם זה ידע להזיז הרגשות או התנהגויות חוסמות ויהיה לזמן מה מביט בעצמו “מבחוץ” כביכול כדי לטפל ולהדריך את עצמו. רגישות: רפואה אינה רק מדע והיא מתייחסת לאדם שמולי. המטפל צריך לשלב בו זמנית מנגנוני הגנה וריחוק יחד עם ההתקרבות והאכפתיות. אם המטפל ירגיש חמלה והזדהות הוא לא יכול לעזור למטופל כי “נמשך אתו למקומו” ולא יכול להאיר לו, וגם מחליש את עצמו. לדוגמא: אם המטפל מזדהה עם הכאב של המטופל, לא יוכל לעזור לו בטיפול שיגרום כאב כי לא ירצה להכאיב לו וע”י זה ימנע ממנו ריפוי. המטפל צריך להיות “עזר כנגדו”, קרוב ורחוק בו זמנית, להיות רגיש למטופל אבל לא במידה שזה ימנע ממנו לטפל בו. הדבר נכון לטיפול פיזי וגם רגשי. אם פעולת הטיפול תגרום כאב זמני, עליו להיות יכול לבצע את הפעולה, בשילוב רגישות ופעולת ריפוי עניינית מקצועית. והמטופל לעצמו, צריך לעשות את פעולות הריפוי הנדרשות גם אם אינן נעימות ובאותו הרגע להיות “מרוחק” מעצמו באופן זמני. אמונה ואופטימיות: המטפל חייב להאמין שיהיה ריפוי או שיפור או הקלה או כל התקדמות שהיא. מטפל שאין בו “אש של אמונה” או “להבה של אופטימיות” מאבד את כח הריפוי שה’ מעביר דרכו. המטפל (מכל סוג) צריך להאמין אמונה שלימה, מלאה וללא ספק בשינוי ! גם המטופל כשהוא ב”אזור המטפל” צריך להאמין, בלי קשר למציאות. הקשבה: נעשו תצפיות לגבי הקשבת המטפלים. כאשר אסרו על המטפל להפריע לדיבור המטופל ראו שהמטפל שותק כ-90 שניות ואח”כ נכנס לתוך דברי המטופל. בממוצע המטפל הקשיב דקה וחצי… כאשר לא אסרו על המטפל להפריע למטופל, הוא הפסיק את דברי המטופל לאחר 18 שניות, בממוצע שליש דקה… הרופאים עסוקים מאד, יש להם מעט זמן לכל מטופל בגלל כמות מטופלים גדולה על זמן קצר, כל המטפלים גם עייפים, גם לחוצים, גם להם יש קשיים…. ובכל זאת, המטפל צריך להקשיב. יש להקשבה ערך טיפולי גדול ועצום. טוב שהמטפל יקשיב, יהיה בקשר עין (ולא יתעסק במחשב וירשום את תואנות החולה במחשב תוך כדי דיבורו), ע”י זה יעזור למטופל לארגן את מחשבותיו והרגשותיו במילים וזה התחלת הריפוי. גם המטופל כשהוא “באזור המטפל” צריך להקשיב לעצמו, לתחושותיו. טוב שישב כל יום עם עצמו בלי הפרעות של פלאפון נייד או טלוויזיה וידבר עם עצמו בהקשבה. רישום: יש רישום וארגון תיקייה עם אבחנות, תוצאות בדיקות, רשימת תרופות שהמטופל לוקח, מחלות במשפחה וכו’. טוב לרשום ולתעד מה שהרופא יעץ כי לא תמיד מבינים ולא תמיד קולטים באותו הרגע. רישום נוסף הוא רישום של מה שעלה בהקשבה. אם עלתה תובנה חדשה, כדאי לרשום כדי לא לשכוח ואח”כ להתבונן בזה עוד כדי ליישם. התייעצות: טוב להכין רשימת שאלות מראש כדי לא לצאת מהרופא ולהיזכר שאת השאלה הכי חשובה או מטרידה שכחת לשאול. טוב לשאול ולהמתין בהקשבה למענה. יש כאלו ששואלים את השאלה הבאה טרם שמעו את התשובה… כדי לקבל ייעוץ יסודי טוב לשאול, ולקבל תשובה, ושוב לשאול… בנחת. טוב להתייעץ ולפתוח את הלב בכל מה שהכי קשה להתייעץ עליו. לדוגמא: אם אתה מפחד מסיבוך, העלה אותו בשיחה. אל תשאיר אותו סגור בליבך ללא ייעוץ. חשוב שיהיה ייעוץ עם מידע אמין. וחשוב לא להיכנס למקום של עודף מידע. רפואה מונעת: בסין שילמו לרופא על ביקור בקביעות שמטרתו מניעת מחלות. המטפל צריך להיות ערני ולשים לב לנקודה זו. גם האדם ש”באזור המטפל של עצמו” צריך לשים לב לחזק עצמו ולמנוע מהכנסת גורמי מחלות לתוכו. (מזון, תנועה, חשיפה לשמש מבריאה, שינה ומנוחה מספקת וכו’). לסיכום: בזמן מחלה על המטפל ועל האדם החולה המטפל בעצמו לעשות כמה צעדים: להכיל עצמו, להקשיב לעצמו , לשתף, להזכיר לעצמו את התקווה, לא “לברוח”, להחזיר לעצמו אחריות במידה הנכונה, ולדעת שההשתדלות היא שלנו. הרפואה היא מהקב”ה. טוב יהיה אם ניתן למחלה להיות חלק בעיצוב התפיסה והגישה החיובית לחיים. טוב אם המחלה תעזור לנו להגדיל את הכלי הרוחני שאנו. אנא ה’, עשה אותי כלי לשליחותך