לחזור אל השורש | הר’ ימימה מזרחי
שיעור לפרשת ויחי
השבוע יתקיים צום עשרה בטבת. אנחנו נמצאים בשבוע הכי חשוך בשנה, כתוב “ירדה חשיכה לעולם שלושה ימים” לפי מגילת תענית השבוע היינו אמורים לצום שלושה ימים. וכאן מגיעה השאלה הגדולה, איך אפשר לעמוד בעומס של לוח השנה? מה אני אמורה לעשות? לפני שנייה היה חנוכה והיינו צריכות לראות את האור בעולם ועכשיו הוא אומר לי לשבת בחשיכה ולבכות שלושה ימים. אז מה הוא רוצה שאני אהיה? יהודה שמוצאת אור בכל דבר או אחת שיושבת בחושך ומבכה. חז”ל מלמדים אותנו תפילה מדהימה שאומרים בתפילת שמונה עשרה והיא המהות של היהודי היא מאגדת בתוכה את האור של חנוכה והחושך של עשרה בטבת. היא מתחילה במילים של חנוכה “מודים אנחנו לך… כי מעולם קיווינו לך”- אומר הקב”ה מרוב שאת מודה ומודה את עלולה להיות בן אדם שהתרגל לחושך. כי אז מי יחכה לגאולה, ‘הרבנית טוב לי ברווקות למה אני צריכה בן זוג שיכביד עלי?’ התרגלת לחושך, אבל אומרים חז”ל תלכי בעולם במבט של מודה ורואה אור ואל תפסיקי לקוות וזה האיזון המושלם בין חנוכה לעשרה בטבת וזו המהות של היהודי בעולם.