תשובה של הרבנית:
אז יש לנו כאן שאלה נוגעת ללב, שאני יודעת שחוות אותה כל כך הרבה נשים.
אבל פה זו חוויה שלא מדברים עליה מספיק, חוויה של אחות שאחיה הולך ומתרחק מן הדרך.
זה כאב עצום, מפני שזה סוג של אבל, גם עליו וגם על אמא, את כותבת כאן על הצער הגדול של אמא, אני רוצה להגיד לך שלאחות במצבים האלה, יש כוח עצום.
כתוב שכשמשה רבינו הולך ומתרחק בנילוס הסוער, מגיעה בתיה בת פרעה ומהססת האם להציל אותו או לא?, ואז מה? “והנה נער בוכה”, תסתכלי בבעל הטורים, המפרש שם כותב: זה אהרון הכהן. כשבתיה בת פרעה מחליטה למשות את הילד הזה שעוד רגע טובע, מה שגורם לה להציל אותו זה הנער הבוכה- אח שלו אהרון, שעומד בין קני הסוף, ולא יודע על מי לבכות קודם.
על אמא שלו יוכבד. שכך מסרה את נפשה על הילד הזה שיהיה מושיעם של ישראל, ועכשיו הוא טובע?.
על הילד עצמו?.
הוא לא יודע על מי להצטער קודם. דעי לך שבכי, פשוט בכי, דמעות של אחים ואחיות על ילד שמרגישים שהוא חלילה הולך וטובע.
אבל מעבר לכל זה אני יכולה להגיד לך שהילדים האלה כולם, כולם חוזרים לקב”ה, ומנקודת מוצא בריאה בהרבה, נקודת מוצא של געגוע.
הם כל כך הרבה זמן חובשים את ספסלי הישיבה, לפעמים בלי שום שמחה, בלי שום רצון. פשוט ישיבה, ועכשיו הם הלכו לאיזשהו סיבוב.
ואין בעולם שלא יתעורר בהם געגוע. והדבר הכי אסור זה שהוא יראה שאמא שלו מתאבלת עליו, מפני שעל מת מתאבלים וברגע שהוא יראה את אמא שלו בבכי הזה, הוא יגיד גמרנו, אין לי תקווה יותר.
ילדים ממשיכים לקרוא את עתידם בעיניה של אמא עד גיל זקנה ושיבה, שתחבק אותו ותאהב אותו ותבקש עליו כי הוא נשמה טהורה והוא ספג סוג של כאב, והוא יחזור לקב”ה מהכיוון שלו,
ואת תזליגי דמעות, איפה? אצל אמא, לכי לאמא רחל ותגידי: “ושבו בנים לגבולם”. אמא זה הילד שלך את יודעת מה זה צער. של ילד שרצית לגדל אותו בצורה אחת וכרגע הוא בדרך אחרת, תעזרי לי אמא.
זה מה שנשאר לאהוב אותם לקבל אותם כשם שהם כי הם צדיקים. כתוב: “ זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי “. תזרוק מקל לאוויר הוא יחזור חזרה בדיוק למקום שהוא נזרק ממנו.
הוא יהיה צדיק עצום, וכשהוא יעלה משם, הוא יעלה איתו עוד המון המון חברים, בדרך הביתה.
חכו לו. “ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו”. היא פשוט עמדה שם מרים, כי היא ידעה שמשהו טוב יקרה. וכך יקרה גם לאחיך היקר, ולכל כך הרבה אחים של כל כך הרבה נערות.
ואשרייך שאת מאוחה- מחוברת אליו בצערו, כי גם הוא בצער זה בטוח.
הקב”ה ירעיף בזכות הלילה הזה ז’ בחשוון כזה גשם של שמחה ושל ישועות על הבית שלכם ועל עוד כל כך הרבה בתים שמתחבטים בצער הזה.
תבשרי לי בשורה טובה.
ניתן לשלוח שאלות נוספות לרבנית ימימה מזרחי למייל של משרדי אשירה – שמים: ashiraoffice@gmail.com ונשמח להעביר לרבנית את שאלתך.