הר’ ימימה מזרחי | שיעור מהנסיעה של אשירה לאומן | זאת חנוכה תשע”ט

סגולה אדירה ביום השמיני של חנוכה להביט בנרות החנוכה ולתת לדמעות לזלוג ולטשטש את מספר הנרות מול עינינו, גורם מעכב עיקרי בחיינו הוא… המספר. אנחנו סופרים את השנים, את הקילוגרמים, את הכסף ועוד.. ונותנים למספר למנוע ממנו להאמין בעולם שהוא מחוץ לחישוב.

אמר יוסף הצדיק לאחיו: “אתם חשבתם לרעה והאלוקים חשבה לטובה…” בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין. קיים עולם שלם שהינו מחוץ לעין ומחוץ לחישוב.

ערב ‘זאת חנוכה’ הוא כמו יום כיפור ממש. “בזאת יבוא אהרון אל הקודש”. ביום הזה אהרון מכפר על העם. זאת חנוכה הוא יום שמסוגל לפיוס בין אחים ואחיות כמו שראינו בפרשתנו.

חשוב ביום זה לערוך סעודת מצווה שבכוחה לקרב לבבות, ולסיים באמירת תודה אמיתית על משהו אחד בחיינו. בערב זה שבו מיצינו את הניסים, את הסגולות ואת הספירה שאנו מכורים אליה, בערב הזה נזכור את כל אותם שמחכים ונעתיר עליהם בתפילה.

בפרשתנו השבוע, יוסף הצדיק עומד בנסיון של אשת פוטיפר בזמן שכל המצרים חוגגים את חג הנילוס, המשפחות מלוכדות ורק הוא בודד, אחיו מתנכרים לו, ואמו נפטרה. וביום הזה הוא עומד בנסיון ומכניע את יצרו.

כ”כ ביום הזה סגולה לתקן את פגם הברית, את ברית המילה שניסו היוונים לעקור ממנו.

כל אחד מאיתנו ששומר על צניעותו ומתמודד עם אתגרים שקשים לו, אל יפול ברוחו כאשר נכשל, כי הדרך אותה הוא עובר מחושבת לו ואינה הולכת לריק.

וכך דבריו של רבנו בעניין זה: “הגעגוע לשלמות הוא העיקר בין האדם להקב”ה”. בעבודת ה’ נמדד המאמץ, וכשאדם הולך פרסה אחת בעבודת ה’, “עין לא ראתה אלוקים זולתך”. אלוקים מעריך את המאמץ של מי שמתמודד, של מי שמתאמץ.

בכל נסיונותיו של יוסף הוא לא ניסה לברוח מהמציאות, הוא האמין באמונה תמימה שאם בורא עולם זימן אותו למציאות כזו או אחרת, הוא יכול להפיק ממנה את המיטב. “מאמין וזורע” זרע את אמונתו במקום שיצמיח פירות שיביאו לו תועלת בעבודת ה’.

ולימוד חשוב ואחרון לשיעור זה, בבואנו להתפלל על קרובינו ומכרינו נתכנס לתוך כאבם ונבקש את הטוב עבורם, ולא עבורנו…עבור הילד המתבגר, בן הזוג, האם, וכל אחד אחר שמחיצת ברזל מפרידה בינו לביננו זו תפילה שסיכוייה להיענות גדולים יותר. והלוואי ויתקבלו תפילותינו.

#חנוכה #פרשתויגש