נשיות בפרשת השבוע | פרשת וישב
ברוכות הנמצאות וחג חסידות שמח. כי הערב יט בכסלו, “גוט יום טוב, לשנה טובה בדרכי החסידות ובלימוד החסידות, תכתבו ותחתמו”. אנחנו בערב באמת, באמת מאוד גדול, חסידים מייחסים לו סגולות מדהימות של הבנת פנימיות התורה, של זכיה בתורה ממש.
,,שמה היא יושבת”, בשבוע הרע הזה, יושבת אישה קוראים לה חנה, מחזיקה ביד את תינוקה המת ואומרת לו כמו במעשה חנה ושבעת בניה, תעלה למעלה ותאמר לאבא שלך, אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה… כך קוראים לה לחנה, לחן חנה מבני ברק, עד שהתחתנה עברה גלגולים מגלגולים שונים, ועד שנולד הילד הזה… וכעת הוא נפטר בעריסה ביום חמישי שעבר. אתמול בשבעה, בעלה נפטר גם הוא. והיא עומדת עם האבידות הגדולות הללו, והיא אומרת… אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה, ועוד שבעה, כי אלו שתי שבעות עקודות זו בזו. הסיפור הבלתי נתפס הזה מצטרף לסיפורים נורא, נורא משונים שקרו לאחרונה, אסונות שלא ברור מהיכן מגיעים. מרגישים ממש, מה שחז”ל קראו לו “וחושך על פני תהום” – זו גלות יוון.
מה זה חושך על פני תהום? חושך על פני תהום זה בעצם מצב, כך חז”ל מתארים את גלות יוון, שזו למעשה הגלות של חנוכה, מצב שבו את הולכת בחושך ואת עומדת על קצה תהום ענקית, ענקית ואיזו נחמה יכולה להיות לאישה כזו… והדבר היחיד שמצאתי לומר לה כשהלכתי לנחם אותה בשבעה, כשנשים בסיטואציה שלה בדיוק, מאבדות בן זוג, מאבדות לא עלינו ילדים, הן חוזרות ו”תהום כל העיר עליהן” כמו שהיה אתמול בבני ברק בהלוויה ההזויה הזו. חושך על פני תהום, ו”תהום כל העיר עליהן” כשחוזרות נעמי ורות אחרי שאיבדו בעלים וילדים לא עלינו.. “ותהום”.. מה יוצא מהתהום הזו…? מה חייב לצאת משם….? משיח. חייב לצאת משיח! וחז”ל אומרים משיח, ראשי תיבות “מדליקים שמונה ימי חנוכה”… מה זאת אומרת? ומה זו ההמצאה הזו של הסיפור שאת אומרת לאישה שהיא בחושך על פני תהום, שחייב לצאת מזה משיח?..
חזל מסבירים לנו את יוון והחושך של יוון, מול ישראל.